מיסוי נדל"ן

במועד בו מועבר נכס לקרוב ללא תמורה לא מתגבש חוב מס, והחוק אף אינו קובע מנגנון של "דחיית מס", ומתייחס אל ההעברה כאילו לא אירעה מעולם

יש לראות בהסכם בין הקיבוץ לקבלן כהסכם מכירה של חלק מן הזכויות במקרקעין, והוא מהווה בעצם עסקת קומבינציה בין הקיבוץ לקבלן

לא נסתם הגולל על פרצת תיקון 53 עד לפרסום חוק ההסדרים 2002

שני תרחישים שמשמעותם הגמשת המבחנים של ניצול הפסדים שיש ליזם אחד, כנגד רווחים עתידיים שיהיו ליזם אחר

ולמס מכירה התנגדו, בנימוק שהוא עיוות יותר גדול ממס רכוש

אנשי המערכת נוטלים לעצמם את הרשות לפרש כטוב בעיניהם את המושג "קרוב"

בעקבות פס"ד דירום - לקחים משני הצדדים של עסקת הקומבינציה

האכסניה לבירור הטענות נגד היטלי הפיתוח בגין ביוב ומים, לרבות חוקיות ההיטלים, היא גופי הערר

הפטור ניתן למס השבח בלבד, והדייר שמרחיב את דירתו ומשלם פיצוי לשאר הדיירים, חייב לשלם מס רכישה על התמורה

קבעה: תשלום שכזה מותר בניכוי רק לפי פקודת מס הכנסה

כדי ליהנות מהפטור ממס אין די בהסכמה חוזית בין הצדדים, אלא יש להשלימה בהליך תכנוני כקבוע בחוק התכנון והבנייה * הקלה גם בפינוי-בינוי

האם יוכרו הוצאותיו המשפטיות של "נישום" כהוצאה לצורכי שומת השבח
כנגד שומות שהוציא לו מנהל מס שבח, או כהוצאה לצורכי מס הכנסה?

סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי "מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד שהרווח מהן נתון לשומה על פי הפרק הראשון לחלק ב' לפקודת מס הכנסה, תהא פטורה ממס". סעיף זה מביא ליצירת "מתח" בין החוק לפקודת מס הכנסה

הדרך הנכונה היא לאפשר לקבלנים לנכות את המע"מ של העוסק קבלן המשנה בעצמם, בדרך של ניכוי במקור, בדומה לקבוע בתקנה 6ב לתקנות מע"מ

גם כשמנהלי ההקדש קיבלו אישור כמוסד ציבורי המכירה לא תהא פטורה ממס, שכן החבות במס מוטלת על הנהנים, שלא טרחו לאשר המעמד כ"מוסד ציבורי"

כאשר מדובר בטעות שאין מקורה בהטעיה או מחדל מכוון של הנישום, לא תתוקן השומה למפרע