לימור גרובר היא מנהלת מחלקת המחקר של פסגות; טליה לויברג ממחלקת המחקר השתתפה בכתיבת הכתבה
בשנים האחרונות אנו עדים לנסיקה חסרת תקדים במחיר הסחורות, החל בחקלאיות, דרך מתכות וכלה בנפט. ההסברים לעליות מתחלקים לשתי אסכולות: זו הטוענת שהדבר נובע מעלייה חדה בביקוש ומחשש שההיצע לא יספיק, והשנייה הטוענת כי מדובר בבועה ספקולטיבית שסופה להתפוצץ, וכי המשקיעים רואים בסחורות החקלאיות מפלט מהדולר הנחלש ומהירידות בשוקי המניות.
האמת, כמו בכל דבר, נמצאת איפשהו ביניהן. אנחנו בחרנו שלא לדון בשאלה אם ומתי ירדו המחירים, אלא במה שיקרה כאשר הם ירדו, תוך התמקדות בסחורות החקלאיות ובנפט.
בשנת 2005, לאחר שנה יוצאת דופן מבחינת תפוקות ועלייה במלאים, רשמו מחירי הסחורות החקלאיות שפל של שלוש שנים. מאז, תפוקת הגרעינים נותרה די יציבה, אולם ההתעוררות האדירה של סין והודו, ומדיניות הסבסוד לדלקים מן הצומח בארה"ב ובאירופה, הובילו לעלייה חדה בביקושים, הגבוהה משמעותית מהעלייה בתפוקות. התוצאה: יחס המלאי לשימוש בסחורות החקלאיות ירד לרמה של 15% לעומת 30% בתחילת העשור. במונחי זמן, מדובר במלאים המספיקים לפחות מחודשיים.
הירידה במלאי גררה כמובן עליות חדות. מתחילת 2005 עלו מחירי התירס ב-270%, מחירי החיטה ב-190%, מחירי הקקאו התייקרו בכ- 110% והקפה התייקר ב-240%, והרשימה עוד ארוכה.
גורמים בענף החקלאות טוענים כי הענף זקוק למספר שנים של מזג אוויר אופטימלי לצורך בנייה מחודשת של המלאים, ובתסריט הפסימי - שנה גרועה מבחינת מזג אוויר (בצורת חמורה, שיטפונות, כפור) עלולה לגרום למחסור במזון.
גם את גאות מחיר הנפט אפשר לתלות בכלכלות המתפתחות. הביקוש קפץ מדרגה ואילו טכנולוגיות הייצור נותרו מאחור, כך שמפיקות הנפט פועלות היום בשיעורי ניצולת גבוהים במיוחד, מה שלוחץ את המחירים כלפי מעלה. במצב כזה, כל תקלה בייצור, שביתה או איום במלחמה באזור ייצור מסוים, גורמים לזעזוע מיידי במחיר.
איננו מתיימרים לקבוע לאן מחירי הסחורות החקלאיות או הנפט הולכים. אבל, את השפעת עליית המחירים אנו רואים מדי רבעון בתוצאות החברות, ולכן מעניין לנתח מה יקרה אם המחירים ילכו דווקא בכיוון ההפוך.
הנהנות של היום הן נפגעות המחר
בראש הנהנות הישראליות מהעלייה החדה במחירי הסחורות החקלאיות נמצאות כי"ל, יצרנית הדשנים החמישית בגודלה בעולם, ומכתשים אגן, החברה השביעית בגודלה בתחום האגרוכימיה שהיא גם הגנרית הגדולה ביותר. מחירי הסחורות החקלאיות שיפרו את מצב החקלאים, ובמחירים של היום הם רואים רווח גולמי של עשרות אחוזים עליו לא העזו לחלום בעבר. הרווחים הגבוהים מהווים כמובן תמריץ להגדלת ההשקעה בתשומות חקלאיות, לאור החזר ההשקעה הגבוה.
תופעה נוספת שאנו רואים היא התמקצעות תחום החקלאות. חברות גדולות קונות שדות חקלאיים שבעבר נוהלו על ידי משפחות, ומאגדות אותם לחוות ענק תוך הכנסת שיטות עבודה מודרניות. את התופעה הזו אנו רואים במזרח אירופה, ברזיל והודו. המעבר לחקלאות מתקדמת כרוך אף הוא בגידול בשימוש בדשנים ובחומרי הדברה. קובעי המדיניות חוששים ממחסור במזון, ולכן מעודדים את ההשקעה בתשומות, מי על ידי הגדלת סובסידיות (ממשלת הודו) ומי על ידי שיפור תנאי האשראי וזמינותו (ממשלת ברזיל).
שנים ארוכות ראינו את מחיר האשלג נע סביב 150-200 דולר לטון, כשהנסיקה בשנה וחצי האחרונות הביאה את המחיר לרמות של מעל 1,000 דולר לטון. מגמה דומה נצפתה במחירי הפוספט. כאשר הגידול בהכנסות נובע רובו ככולו מעליית מחירים, התוצאה פשוטה - זינוק אדיר ברווח. בשנת 2008 כי"ל צפויה להציג רווח של מעל 2.1 מיליארד דולר, כמעט פי 4 מהרווח בשנה הקודמת, וב-2009 הרווח צפוי לעלות ב-20% נוספים.
אצל מכתשים אגן הדרך הייתה קצת יותר קשהם, בשל מבנה השוק השונה ועלויות חומרי הגלם הכבדות. אולם, גם היא צפויה להציג צמיחה מרשימה, של כ-45% ברווח ב-2008 ו-20% נוספים ב-2009. מכתשים אגן לא נהנתה כמו כי"ל מעליית מחירים של עשרות אחוזים שגולגלה במלואה לרווח, אלא יותר מגידול משמעותי בכמויות הנמכרות. החקלאים, שאינם רוצים להסתכן באיבוד היבול היקר בגלל מחלות ופגעים, עברו מרכישת חומרי הדברה כתגובה להתפרצות מחלה מסוימת, לרכישה מונעת, שמטרתה להגן מפני מגוון רחב של מחלות. החל מסוף 2007 הביקוש החזק מאפשר גם ליצרניות מוצרי הגנת הצומח להעלות מחירים בכ-3%-4% בממוצע על תיק המוצרים, מה שמאפשר להן להתגבר על עליית מחירי חומרי הגלם.
מניתוח מבנה הוצאות החקלאים כיום, אנו רואים שהדשנים מהווים כ-24% מהכנסות חקלאי התירס, 20% מהכנסות חקלאי החיטה ו-8% מהכנסות חקלאי הסויה. מוצרי הגנת הצומח מהווים אחוזים בודדים מההוצאות. אין ספק שירידה במחירי הסחורות החקלאיות תפגע במצבם הכלכלי של החקלאים, אולם ירידות בשיעורים של 10%-20% לא יגרמו לשינוי הרגלים, שכן שיעורי הרווחיות עדיין יישארו גבוהים. פגיעה אמיתית תיווצר בירידה של 35%-40% ומעלה.
ירידה במחיר הנפט, במקביל לירידת במחיר הסחורות החקלאיות (דבר שיכול לקרות, בשל הקורלציה שנוצרה עם גידול השימוש בדלק מן הצומח), תקזז את הירידה ברווח. הקיזוז יהיה משמעותי יותר אצל מכתשים אגן, שכן כי"ל חשופה למחירי הנפט בעיקר דרך הוצאות האנרגיה (פחות מ-8% מההכנסות הצפויות ב-2008), בעוד שמכתשים אגן חשופה למחירי הנפט דרך עלות חומרי הגלם (45% מההכנסות, מהם 70%-80% נגזרות של נפט).
ינשמו לרווחה
ומי יוכל לנשום לרווחה מירידה במחירי הסחורות החקלאיות? יצרניות המזון כמובן. שטראוס, ספקית המזון השנייה בגודלה בשוק הישראלי, ואסם, שהיא השלישית בגודלה, סובלות ממגמת העלייה המתמשכת במחירי חומרי הגלם. שמהווה נכון להיום את אחד האתגרים הגדולים של תעשיית המזון, לא רק בשוק הישראלי. ישנם גורמים נוספים המשפיעים על הרווח, כגון התחזקות השקל, מבנה התחרות בשוקי הפעילות, חדירה לשווקים חדשים וכדומה.
נתחיל בשטראוס 
: עלות צריכת החומרים היוותה כ-52% מסך מכירות החברה ב-2007, וגם אם לא כולה, הרי שמרביתה קשורה למחירי הסחורות החקלאיות. גם צעדי ההתייעלות של החברה, וביניהם התייעלות בתהליכים וברכש, ניסיונות לתזמן את רכישת חומרי הגלם מראש, וכמובן העלאות מחירי המוצרים בשוק, לא יכולים לבלום את ההשפעה על שיעורי הרווחיות במלואה. חישבו מה יכול לקרות לחברה צומחת כשטראוס, כאשר מחירי הקפה, הקקאו והסוכר יתחילו להציג מגמה הפוכה.
נמשיך באסם . במקרה שלה חומר הגלם העיקרי, שלא במפתיע, הוא החיטה. שיעור צריכת החומרים של אסם עמד על כ-43% מהיקף המכירות שלה בשנת 2007, והמשמעות היא שחשיפת החברה לחומרי הגלם הייתה נמוכה יותר. זה, יחד עם צעדי ההתייעלות שמבצעת החברה, אפשרו לה לשמור על שיעור רווח גולמי כמעט זהה ברבעון הראשון של 2008 אל מול המקביל לו. ברמות המחירים של היום, ניתן רק לנסות ולהעריך מה יכול היה להיות היקף השיפור בשיעורי הרווחיות של החברה ברבעונים הקרובים, על רקע השיפורים הלוגיסטיים והתפעוליים שהיא השלימה לאחרונה (המרכז הלוגיסטי החדש, איחוד מפעלים ועוד), אם החיטה הייתה מציגה מגמה הפוכה.
שתי אלו כמובן אינן לבד, כשגם חברה כמו פרוטרום, המספקת חומרי גלם לתעשיית המזון, נפגעה מהעליות במחירי הסחורות בשל הקושי בגלגולן אל הלקוח.
החסד והשבט שבירידת מחיר הנפט
יש כמובן חברות שירוויחו מירידת מחיר הנפט, כמו מקור הרווח של בית הזיקוק הוא מרווח הזיקוק, המוגדר כהפרש בין מחיר חבית הנפט למחיר המוצרים המיוצרים מאותה חבית. העלייה החדה והמהירה במחירי הנפט בחודשים האחרונים, הובילה לצמצום משמעותי של מרווח הזיקוק, שכן מחירי המוצרים הסופיים לא עלו באותו קצב. ירידה במחיר הנפט תוביל בשלב הראשון להתרחבות משמעותית של המרווח (חוסר ההתאמה בקצב עובד גם לכיוון השני), ולאחר מכן נראה התאמה במחיר המוצרים, אם כי המרווחים יתייצבו על רמות גבוהות מרמתם כיום. חשוב עם זאת לזכור, כי במהלך תקופת המעבר אנו עשויים לראות ירידה ברווחי המלאי.
חברת התעופה אל על היא עוד "מרוויחה פוטנציאלית" מירידת המחירים, כשהעלייה החדה במחירי הנפט הובילה לעלייה של עשרות אחוזים במחיר הדלק הסילוני. חברות התעופה בכל העולם לא מצליחות להתמודד עם העלויות למרות העלאת היטלי הדלק, כשהתייקרות הטיסות אף פוגעת בביקושים, כך שחברות נאלצות אפילו לצמצם את מספר הטיסות. מניית אל על נפגעה במידה רבה, וירדה בכמעט 50% מתחילת השנה, כך שאין ספק כי לירידה במחירי הנפט תהיה השפעה חיובית על המרווחים, על הביצועים, וכמובן על המניה.
מי יפסידו
ומי עשוי להפסיד מירידה במחירי הנפט? למשל יצרניות אנרגיה חלופית, דוגמת אורמת , שלנוכח מחירי האנרגיה המאמירים נהנות מביקושים גדלים לפתרונות החלופיים שהן מציעות ברחבי העולם. גם חברות הגז הטבעי (אבנר, דלק קידוחים) עשויות לסבול, כשחיפושן של החברות התעשיות אחר דרכים להפחית את צריכת האנרגיה ולהוזיל עלויות, מביא למשל את מפעלי נייר חדרה, יצרנית הנייר הגדולה בישראל, להשקיע בהקמת תחנת כוח פרטית על בסיס גז טבעי.
כמובן שלא ניתן לשכוח את המיזם שלו כולנו מחכים - "המכונית החשמלית" של שי אגסי, שאמורה להוזיל, גם אם לא בתקופה הקרובה, את עלויות הדלק של כולנו. וגם התנופה לה זוכה תחום הקלינטק לא תישאר על כנה, במידה שנראה את הנפט חוזר למחירים של פעם.
בשנתיים וחצי האחרונות נוצר מתאם גבוה בין התנהגות מחירי הנפט למחיר הסחורות החקלאיות, כך שקורלציה דומה בכיוון ההפוך היא אפשרות סבירה. ההשפעה החיובית של ירידה במחירי הסחורות החקלאיות והנפט על המדדים המובילים בישראל, עלולה לפיכך להיות מקוזזת בצורה משמעותית, עקב המשקל הגבוה יחסית של חברות המוטות לתחום החקלאות והאנרגיה החלופית.