אפרת בן צור / צילום: ויקיפדיה
הצגה
אנה קרנינה על פי לב טולסטוי
תיאטרון גשר
במאי: רימאס טומינאס
עיבוד: רימאס טומינאס ומריה פטרס
תרגום: רועי חן
שחקנים: אפרת בן צור, גיל פרנק, מיקי לאון, נטע רוט, אלון פרידמן, קארין סרויה, יובל ינאי
היכן: שדרות ירושלים 9, יפו
טלפון: 03-5157000
זמינות כרטיסים, מועדים ושעות ההצגות: www.gesher-theatre.co.il
"אנה קרנינה" בתיאטרון גשר היפואי, בבימויו של רימאס טומינאס, הוא רצף תמונות של יופי צרוף ופסגה של משחק עילאי, שחי ורוטט על במה יפהפייה והופך שלוש שעות למצמוץ.
בעיבוד נפלא, שרקח עם המחזאית מריה פטרס, שולה טומינאס משמעויות חדשות מבין מאות עמודי הרומן הנצחי של טולסטוי. משוחרר מעול "קדושת" הטקסט אך נאמן למהותו ולכוונות הכותב, טומינאס מוביל מילים ודמויות בדרכו, הופך אותן לארציות ונגישות, שומר מרחק אסתטי, אך מקרב לחיים.
סיפור המחזה
זהו, לכאורה, סיפור פשוט: אישה ממעמד גבוה בוגדת בבעלה, פקיד ממשל בכיר, עם קצין אריסטוקרט צעיר ומתאהבת עד כלות. הלב מנתב אותה בדרכיו, והיא נעתרת ומוותרת על הכל - חיי נוחות, מעמד, כסף ובן אהוב. לאט-לאט סוגרת עליה בחירתה. לאט-לאט האהבה הגדולה - חמקמקה ומתעתעת כמו שזו יודעת להיות - משנה פניה, מתכלה ומכלה, מובילה לסוף טראגי.
הרומן מורכב משני נרטיבים נפרדים, ייצוגים מנוגדים לתפיסות עולם וערכים שונים בתכלית: מול סיפורה של אנה, נמתח קו עלילתי מקביל אותו מוביל קונסטנטין לוין, בעל אדמות וממון מיוסר המתנדנד בין הארצי לשמיימי, בין ההבנה שהקִדמה בלתי נמנעת, להיאחזות בתפיסות מסורתיות עליהן התחנך. לוין כמהּ להינשא לעלמה קיטי ולהקים משפחה, זו, לדידו, תכלית הקיום, הדבר הנכון והאחראי לעשות. קיטי מאוהבת בוורונסקי, ששובר את ליבה ברומן עם קרנינה. בסוף היא תתרצה, תקריב את מאווייה, תוותר על היצר, תיכנע לצו המהוגנות ותיישר, כמו לוין, קו עם הנורמה.
טולסטוי, ובעקבותיו טומינאס, מניח כבר בהתחלה את הרקע לסוף. כשאנה נקראת להציל מקריסה את נישואי אחיה קל הדעת, סטיבה אובלונסקי, היא משכנעת את אשתו, דולי, שבגידותיו אינן יותר ממעידה וטוב לו תתרצה ותסלח. הכל בשביל שלום בית. בחייה שלה, אנה תבחר אחרת. כל פעולותיה, קוטביות, אי-רציונאליות ואמוציונאליות, צועקות התנגדות למערכות השליטה החברתיות, כפירה בנורמות, התנערות ממה שנתפס "נכון" ו"ראוי". אך בעוד הסטטוס-קוו מגן, שבירת הכללים, עפ"י הרומן, ממיטה חורבן. אין חופש מוחלט. אין אושר מוחלט.
"אנה קרנינה" פורסם ב-1877 על רקע המהפכה התעשייתית והרפורמות הליברליות של הצאר אלכסנדר השני. רוח הזמן, תקופה מבולבלת בין מה שהיה לשיהיה, ניכרת היטב ברומן, שעוסק בהשלכות התהליכים על החברה והפרט. קריסת התפיסה הפיאודלית, שאלות בנוגע למעמד הנשים, דת ומוסר, יצר, נישואין ומשפחה, אושרו של היחיד מול טובת הכלל, והאליטות החדשות מול האריסטוקרטיה, כל אלה בין השורות ועל הבמה.
הדמויות הראשיות
מעבר לאסתטיקה העילאית, ששמה דגש על פיזיות ותנועה, ההצגה של טומינאס היא מופת של משחק. נושאת אותה על כתפיה אפרת בן צור, שאין דרך להגדיר אותה מלבד מכשפת. היא קרה ומרוחקת, סוחפת וטרופה, חזקה ונואשת, נעה ומניעה בין קטבים. בן צור צוללת עמוק למים השחורים, נבלעת בדמות המורכבת ואי אפשר להסיר ממנה מבט. והיא מוקפת בנבחרת של שחקנים מעולים: אלון פרידמן בתפקיד אחיה, סטיבה, לץ, קל דעת ונטול אחריות, נע על הבמה כאוחז בידו בלון הליום שמושך אותו מעלה, קליל ומתנדנד עם הרוח. גיל פרנק, בעלה הצדקן והאפרורי של אנה, מרתק בעיקר כיוון שמדובר בזכר אלפא, שחקן ייצרי ופראי מאד. כאן הוא חלש, חרד וכבוי, חף מכל ארוס. גם בליהוק של מיקי לאון יש "איפכא מסתברא" מפתיע מאד שמתברר כהברקה. רחוק מדימוי הגבר הכוחני, הפרוע וחסר הפחד שלאון משדר, קונסטנטין לוין שלו מגושם וביישן, מרוקן וחלש. ויש את נטע רוט (קיטי), שכולה נעורים וגל אמיתי, שגם בו צעירות לא מודעת, חצופה ביהירותה.
במאי ההצגה
דוסטוייבסקי כינה את הרומן: "יצירת אמנות חסרת פגמים". נדמה שגם גרסתו התיאטרונית של טומינאס כזו. טומינאס, מייסד התיאטרון המלכותי של וילנה, ניהל יותר מעשור את תיאטרון ווכטנגוב במוסקבה, מוסד שקשה להמעיט בחשיבותו. בשנה שעברה, בעקבות התבטאויותיו נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה, פוטר ונאלץ לגלות. מאז הוא בישראל, ויש לקוות ש"אנה קרנינה" לא תהיה ההצגה האחרונה שיביים פה.
קונצרט
הקלאסיקה הגדולה
תזמורת הקאמרטה ירושלים
מנצח: פיליפ הֶרֶוֶוחֶה
מקהלה: קולגיום ווקאלה גנט
סולנים: אליזבת ברויאר (סופרן), אוליביה פֶרְמֶלֶן (מצו סופרן) דניאל יוהנסן (טנור) ותומאס באואר (בריטון)
זמינות כרטיסים, מועדים ושעות הקונצרטים: www.jcamerata.com
השבוע צפוי להתקיים בארץ אחד מהאירועים המוזיקליים החשובים של השנה: תזמורת הקאמרטה ירושלים תארח את המנצח הבלגי פיליפ הֶרֶוֶוחֶה, מחשובי המנצחים של זרם הביצוע ה"תקופתי" לביצוע מוזיקה מוקדמת. זרם זה, שנקרא גם "הזרם האותנטי", התחיל לפני כחמישים שנה ושם לעצמו למטרה לבצע מוזיקה מוקדמת באופן המתאים לסגנון, לכלי הנגינה ולפרקטיקות הביצוע שרווחו בתקופה בה חוברה.
הרווחה (76), פלמי יליד גנט, נחשב למנצח בעל ביוגרפיה יוצאת דופן. הוא למד רפואה ופסיכיאטריה, ובמקביל למד פסנתר ומאוחר יותר גם צ'מבלו ועוגב. לימים נטש את העיסוק ברפואה והפך את המוזיקה למרכז חייו המקצועיים. הוא מנצח לא רק על הרכבים המנגנים בכלי תקופה, אלא על תזמורות המנגנות בכלים "רגילים", בדומה לקאמרטה ירושלים. בין היתר ניצח על תזמורת הקונצרטחבאו המלכותית של הולנד, הפילהרמונית של ברלין, הפילהרמונית של וינה ועוד.
לארץ יגיע הֶרֶוֶוחֶה עם מקהלת "קולגיום ווקאלה גנט", אותה הקים כסטודנט לפני למעלה מחמישים שנה. המקהלה התפרסמה כבר בשנות השבעים, כשהשתתפה בפרויקט ענק של ביצוע כל הקנטטות של באך, בניצוחם של ניקולאוס הרנונקור וגוסטב ליאונהרדט - ממייסדי הזרם ה"תקופתי". מאז הקליטה המקהלה בניצוחו של הרווחה עשרות הקלטות מעולות, שרבות מהן, כמו שתי ההקלטות שביצעו ל"מתאוס פסיון" של באך, נחשבות עד היום לאלבומי מופת נערצים.
לצד המקהלה ישתתפו בקונצרט גם ארבעה סולנים מעולים, שכולם מגיעים מחו"ל: זמרת הסופרן אליזבת ברויאר (אוסטריה), זמרת המצו-סופרן אוליביה פֶרְמֶלֶן (הולנד), הטנור דניאל יוהנסן (אוסטריה) וזמר הבריטון תומאס באואר (גרמניה).
תכנית הקונצרט כוללת שלוש יצירות. חלקו הראשון של הערב יוקדש לבטהובן, ויבוצעו בו הקנטטה "ים שקט ומסע צלח" (הכתובה למקהלה ותזמורת) וסימפוניה מספר 1 פרי עטו. בחלקו השני תבוצע המיסה בדו-מינור ("הגדולה"), מאת מוצרט, יצירה מפוארת ומרשימה אותה חיבר מוצרט כמתנת נישואין לאשתו קונסטנצה. מוצרט לא הספיק להשלים את היצירה לפני ביצועה הראשון בזלצבורג, ולמרבה הצער לא חזר אליה לאחר ביצוע הבכורה. עם זאת, גם בגירסתה הלא מושלמת היא אורכת כשעה ונחשבת לאחת המיסות החשובות והיפות ברפרטואר הקלאסי.
הקונצרט מומלץ בחום, הן בזכות בחירת היצירות והן בזכות איכות המבצעים. זו הזדמנות פז לשמוע בביצוע חי שירת מקהלה וסולנים ברמה הגבוהה ביותר שיש כיום בעולם.