אודות המוניטור
מדור "המוניטור" של גלובס ו"המרכז להעצמת האזרח" מנגיש לציבור מעקב אזרחי אחר יישום, או אי יישום, החלטות ממשלה וחקיקות, ומבוסס על עבודת חוקרי המרכז ומערכת גלובס. המרכז להעצמת האזרח (CECI) הוא עמותה הפועלת משנת 2003 ועוסקת ביכולות הביצוע של המגזר הציבורי. המדור מתפרסם פעם בשבועיים.
תחקיר: אופק אלברט
עריכה: מיכל בן משה
למקורות ולמתודולוגיה, חפשו "המוניטור" באתר גלובס ובאתר המרכז להעצמת האזרח
כך בדקנו
המרכז להעצמת האזרח הוא ארגון חברה אזרחית הפועל למען הגברת יכולת הביצוע במגזר הציבורי וחיזוק האמון בין הממשל לאזרחים. מיזם "המוניטור" היא האמצעי המרכזי עבור מטרה זו.
"המוניטור" מבצע מעקב וניטור אחר יישום החלטות ממשלה, לאור ערכי האחריותיות (Accountability) והשקיפות ובמטרה לטייב את עבודת הממשל בישראל, להצביע על הפער שבין ההצהרה וקביעת מדיניות הממשלה לבין ביצועה בפועל. מלבד הצגת תמונת יישום עדכנית של כל סעיפי ההחלטה האופרטיביים, תחקירני המוניטור, העוברים הכשרה מקיפה, מנתחים את החסמים והמאפשרים בכל החלטה, כלומר - מה היו הסיבות והתנאים שתרמו לביצוע או אי-ביצוע סעיפי ההחלטה השונים.
התחקיר מתבצע באמצעות קריאה במקורות גלויים כגון פרוטוקולים, מאגר החקיקה, דוחות ממשלתיים, דוחות מבקר המדינה וכדומה. לאחר מיצוי המקורות הראשוני, מתבצעת פנייה אל אנשי המקצוע בממשלה, ובחלק מהמקרים נערכת היוועצות עם שחקנים רלוונטיים נוספים כגון גופי חברה אזרחית, מושאי המדיניות ועוד.
דוח המוניטור כולל התייחסות לרקע, הנסיבות והאקלים הציבורי סביב קבלת ההחלטה, הצגת סטטוס יישום סעיפיה השונים, ניתוח המאפשרים והחסמים, סיכום ואינטגרציה של המידע וכן המלצות לייעול תהליכים והסרת חסמים.
כיצד נבחרות החלטות ממשלה למעקב?
■ החלטות בנושאים חברתיים וכלכליים, הנבחרות לאחר שיח ומיפוי מול גורמי ממשל, אקדמיה וחברה אזרחית.
■ החלטות ממשלה אופרטיביות - החלטות יישומיות.
■ החלטות אסטרטגיות - תקציב גבוה או השפעה נרחבת על אזרחי ישראל.
■ החלטות ממשלה מורכבות - בעלות פוטנציאל לחסמי ביצוע בשל מעורבות מספר משרדי ממשלה, תהליך ארוך וכדומה.
■ החלטות בשלות - עברה לפחות שנה מהרגע שהתקבלו בממשלה.
אמות-מידה למדידת יישום סעיפי ההחלטה
החלטות ממשלה כוללות בתוכן סעיפים ביצועיים מסוגים שונים - שינויי חקיקה, תקצוב, הקמת וועדות, ביצוע עבודת מטה ועוד. דוח המוניטור מביא את סטטוס היישום של כל אחד מסעיפי ההחלטה - יושם, לא יושם או יושם חלקית (לדוגמה - במקרה בו תקציב הוקצה אך לא מומש).
ניתוח חסמים ומאפשרים
המרכז להעצמת האזרח ביצע ניתוח ועיבוד נתונים של יותר מ-100 דוחות מוניטור לכדי מחקר כמותני המאפשר ראיית מאקרו על יכולת הממשלה ליישם את החלטותיה ואת התחייבויותיה לציבור. הניתוח העלה 13 מאפשרים ו-11 חסמים בדרך ליישום החלטות ממשלה. חסמים לדוגמה - היעדר לוח זמנים מחייב, קושי בביצוע התקשרויות, חוסר תיאום בין משרדי ממשלה ועוד. מאפשרים לדוגמה - צוות מתכלל, מנגנון ביקורת חיצונית, הגדרת מדדי תוצאה ועוד.
ניתוח המאפשרים והחסמים מסייע לקבל תמונת מצב רחבה מבוססת נתונים על אופן עבודת הממשלה ולהפיק המלצות כדי לבנות החלטות ממשלה ישימות ויעילות יותר למען הציבור בישראל.
אחת מתוצאות המלחמה המשמעותיות, אם כי הפחות מדוברות, היא הצפי לעלייה דרמטית בהיקף הסובלים מבעיית התמכרות. מחקר שפורסם בכתב עת למחקר פסיכיאטרי מצא שאחרי 7 באוקטובר, הייתה עלייה ניכרת בשימוש בחומרים ממכרים, עם גידול של 16% בשימוש בניקוטין, 11% בתרופות הרגע ו-10% באלכוהול. האגודה לבריאות הציבור דיווחה על זינוק חד של לא פחות מ-90% בפניות על התמכרויות ובמחקר של המרכז הישראלי להתמכרויות ומרכז מיטיב באוניברסיטת רייכמן נמצא כי השימוש באלכוהול בקרב בני נוער עלה מכ-20% ב-2023 ל-28% ב-2024. לשם השוואה, לפני הקורונה הנתון עמד על פחות מ-9%.
האם המדינה ערוכה להתמודד עם הגל הזה?
מדור מס' 39: החלטת ממשלה 1415 | מאי 2022
שם ההחלטה: חיזוק מערך הטיפול בהתמכרויות
המטרה במילים "רגילות": התמודדות עם העלייה בשיעורי ההתמכרויות
הסבר: ההחלטה הביאה תוכנית תלת-שנתית לשיפור מערך הטיפול בהתמכרויות, תוך הקצאת לתקציב לעניין.
גורם אחראי: משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד ראש הממשלה
המספרים לא ידועים
הבעיה מתחילה כשבכלל לא ברור מהו היקף אוכלוסיית המכורים בישראל. אחת הסיבות לכך היא שהנושא מפוצל בין גופים שונים. באופן כללי, הגורמים הממשלתיים האמונים על הטיפול בהתמכרויות בישראל הם משרד הבריאות ומשרד הרווחה, כאשר משרד הבריאות אחראי על הטיפול הרפואי ומשרד הרווחה אחראי על טיפול ושיקום פסיכוסוציאלי.
מבחינה היסטורית, תחום ההתמכרויות שייך לענף בריאות הנפש, ולכן מראש לא נכלל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994). עד 2015, משרד הבריאות היה אמון על מתן כל שירותי בריאות הנפש, אך לאחר אישור הרפורמה בבריאות הנפש, הועברו שירותי בריאות הנפש לקופות החולים. זאת, מלבד סוגיית הטיפול בהתמכרויות, הכוללת בעיקר שירותי אשפוז ותחנות לטיפול תרופתי מתמשך הפרוסות ברחבי הארץ.
- הניסיון להציל את בית שמש מלמד את ישראל שיעור קריטי
- אחרי קיץ שובר שיאים: כך מנסה הממשלה להיאבק בשמש
- הסיוע למשרתי המילואים: מה המדינה הבטיחה ומה ניתן בפועל?
- הבטחות על הנייר: למה הממשלה לא מבצעת את ההחלטות שלה?
- שנתיים ל"תוכנית המיליון": איך נראית הגמילה מהרכב הפרטי?
- איך מטפלים בבירוקרטיה שעולה למשק עשרות מיליארדי שקלים?
- האתגר האסטרטגי השקט: איך מתמודדים עם הזדקנות האוכלוסייה?
- מהפכת הענן הממשלתי: הפוטנציאל אדיר, המימוש רחוק
- איפה הממשלה הייתה במלחמה? "המוניטור" במעקב מיוחד
- צמצום הפערים בחברה הערבית: האם הממשלה תתמיד בתהליך?
- פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד
- הפשיעה בחברה הערבית גואה, אבל הממשלה לא נותנת מענה
- המלחמה חושפת נשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?
- בבתי החולים בנגב ובגליל נלחמים על החיים, אבל החמצן הולך ואוזל
- שנים סבלנו מהמשבר במקצועות הבריאות. עכשיו הוא יחריף
- האוכלוסיות המיוחדות זקוקות לסיוע במיוחד עכשיו. האם הוא מגיע?
- המלחמה היא מבחן גורלי לרשויות המקומיות. איך הן עומדות בו?
- ענף הבנייה בשפל חסר תקדים, אך הממשלה מתקשה למצוא פתרונות
- החקלאות ניצבת בפני איום קיומי. מה הממשלה עושה בעניין?
- אף שמערכת החינוך קריטית כעת, קשה לה להתאושש מהכאוס
- רווחה תחת אש: כשפורץ משבר חסר תקדים, ואין מספיק כוח אדם
- כשלי פינוי התושבים במלחמה: מתברר שמדובר בבעיות כרוניות
- בעלי עסקים שממתינים לפיצוי? כך זה הסתיים במשברים הקודמים
- הכסף נתקע, המיגון לא הספיק: מה קרה להבטחות לחזק את עוטף עזה?
- הממשלה דורשת יעילות אנרגטית, מה קרה כשניסתה זאת בעצמה?
- הכסף נתקע, המיגון לא הספיק: מה קרה להבטחות לחזק את עוטף עזה?
- התחדשות עירונית: אחרי עשור של תכנונים, הגיע זמן המעשים
- מחסור בעובדים בהייטק? כך הממשלות התמודדו עם זה
- הממשלה ניסתה לצמצם את זיהום האוויר, אך המרחק מהיעד עדיין רב
- הרפורמה במשק החשמל: אחרי ציפייה ארוכה, התחרות החלה
- עושק האזרחים הוותיקים: המלאכה של הממשלה עוד מרובה
- רפורמת שטרום שינתה את ענף הבנקאות, אך התחרות עוד לא פה
- האוהלים של "המחאה החברתית" קופלו, אבל יוקר המחיה עדיין כאן
- השירות הציבורי משווע לרענון. אז למה המדינה לא עומדת ביעדים?
- המדינה התחייבה לייעל את המגזר הציבורי. אך כמעט דבר לא השתנה
- בממשלה מתלוננים על חוסר משילות אך ההבטחות לתקן נותרו על הנייר
הצג עוד לכל הכתבות
העובדה שהטיפול בהתמכרויות לא עבר ביחד עם נושא בריאות הנפש לקופות החולים הביאה לתוצאה אבסורדית. כך, נוצר מצב שבו רופא משפחה יכול להעניק למטופל טיפול תרופתי שאחת מתופעות הלוואי שלי היא התמכרות. ואולם, היות שתחום ההתמכרויות לא נכלל במסגרת השירותים בקופות החולים, במקרים רבים התוצאה היא שלרופא המשפחה לא יהיו האמצעים להתמודד עם תופעות הלוואי של המטופל שנגרמו בעקבות הטיפול שהוא עצמו נתן לו.
כך או כך, הנדבך העיקרי בטיפול בהתמכרויות נותר אז בידי המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות שמחזיקה בשני כובעים: היא גם קובעת המדיניות וגם הרגולטור בתחום. כל זה יוצר קיטוע בין רפואת הגוף לרפואת הנפש עבור אוכלוסיית המכורים. חוץ ממשרד הבריאות, בידי השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה מופקדת האחריות לקביעת המדיניות הארצית בתחום הטיפול במכורים, תוך שעליו להקים מסגרות טיפול למכורים ולהפעיל אותן, בנוסף לפיתוח תוכניות לשיקומם.
פיזור הסמכויות הזה לא מאפשר לקבל נתון מדויק על מספר המכורים בישראל. מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2020 עולה כי כל גורם האמון על אוכלוסיית המכורים מחזיק בנתונים על האוכלוסייה המטופלת בו בלבד ולא קיים מאגר אודות כלל האוכלוסייה הפוטנציאלית שזקוקה לטיפול.
ואפילו הנתונים שכן קיימים לוקים בחסר: לפי הערכת השירות להתמכרויות כ-120 אלף איש בישראל סובלים מבעיית התמכרות, אך יותר מ-80% מהם לא מטופלים על ידי שירותי הבריאות והרווחה. מבקר המדינה טוען שגם זו הערכה שמוטה כלפי מטה, בגלל חוסר במנגנוני איתור לאוכלוסיית המכורים. נתונים דומים ניתן למצוא בסקר שבוצע על ידי עמותת המרכז הישראלי להתמכרויות, ממנו עלה כי אחד מכל שבעה ישראלים סובל מהתמכרות ורק עשרה אחוזים מהם ניגשים לטיפול.
כשאין מידע על היקף אוכלוסיית המכורים בישראל, אז גם אי אפשר לדעת עד כמה גדול המחסור באנשי הצוות המטפלים ובמרכזי טיפול או איך נדרש לפרוס אותם על פני הארץ. על תשתית אינפורמטיבית רעועה כזאת קשה מאוד לייצר מדיניות ממשלתית יעילה שתואמת את הצרכים בשטח.
לממשלה יש תוכנית
כדי לתת מענה לבעיות הללו, באוקטובר 2021 הממשלה החליטה להקים ועדה בין-משרדית בראשות משרד הבריאות שתבחן את נושא העברת שירותי הגמילה והטיפול בהתמכרויות לאחריות קופות החולים, במסגרת קידום הצעת חוק לתיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי בעניין. הוועדה הגישה את המלצותיה באפריל 2022 וכבר במאי הממשלה אימצה את ההמלצות בהחלטה 1415.
הבשורה המרכזית של ההחלטה הייתה שיש להפעיל תוכנית לפיתוח שירות הטיפול בהתמכרויות שתפעל בין השנים 2022-2025, בתקציב שנתי של 85 מיליון שקל. ההחלטה בחרה להשאיר את האחריות הביטוחית אצל משרד הבריאות, אך נתנה אופציה לבצע ב-2025 בחינה מחדש של השאלה האם נכון להעביר אותה לקופות החולים. כמו כן, ניתן מענה למחסור במידע שהזכרנו - ונקבע שיש לבצע איסוף נתונים על היקף אוכלוסיית המכורים, אופן הכשרת המטפלים וגיוס כוח אדם.
לאור חשיבותם המכרעת של מניעת התמכרויות ושל גילוין המוקדם (ראו מסגרת), הוחלט גם לפעול לפיתוח שירותי איתור ומניעה רפואית של התמכרויות. זה גם מתקשר לחלוקת הסמכויות בין המשרדים השונים, שכן, כפי שהמליצה הוועדה, ההחלטה אימצה את המלצת הוועדה האומרת כי יש לשמור על פעילות משרד הרווחה בתחום ולהשאיר תחתיו את השירותים שכבר ניתנו על ידו.
כדי לקדם את היישום, הוחלט להטיל על מנכ"ל משרד הבריאות את האחריות ליישם את מסקנות הוועדה לקידום מערך הטיפול בהתמכרויות. לפי ההחלטה, המנכ"ל היה אמור לפרסם בתוך 90 יום קריטריונים שקופות החולים יצטרכו לעמוד בהם כדי לקבל תמיכה תקציבית. חוץ מזה, ההחלטה הורתה למשרד הבריאות להגיש עד ינואר 2026 דו"ח מקיף שיעסוק בטיפול בהתמכרויות של קופות החולים.
תקציב לא ממומש
עד כאן ההחלטה. איך היא היתרגמה למעשים? החדשות הטובות הן שאכן גובשו מבחני תמיכה לטיפול בהתמכרויות - והם גם נחתמו על ידי שר הבריאות דאז, ניצן הורוביץ. בדצמבר 2022, התכנסה ועדת התמיכות ואישרה לתשלום את מבחן התמיכה על סך 85 מיליון שקל. הסכומים אושרו לתשלום בהתאם לתוכניות העבודה, וכל קופה קיבלה את זכאותה המרבית שהיא יכולה להיתמך בה במסגרת התקציב למבחן.
ההחלטה על הקצאת תקציב היא כמובן חשובה, אבל היא רק הצעד הראשון. מימוש התקציב בפועל היא משימה לא פחות חשובה - ולעתים קרובות גם לא פחות קשה. האם המשימה הושלמה בהצלחה? על פי משרד הבריאות, קופות החולים החלו ביצירת תשתיות ניהוליות, תוכניות עבודה וגיוסי צוותים. בנוסף, קופות החולים מכבי ומאוחדת פתחו מרפאות לטיפול בהתמכרויות ברחבי הארץ וכן קופת החולים כללית פועלת בימים אלו לפתוח גם כן מרפאות לטיפול במכורים לתרופות מרשם באילת, מרכז הארץ ובצפון. זאת ועוד, הקופות מתקדמות בפיתוח כלים אינטרנטיים שיעלו את המודעות להתמכרויות ויעזרו במניעתן.
למרות זאת, חלקים נרחבים של התקציב לא מומשו. בגלל תת-המימוש בשנים קודמות, משרד הבריאות נתן לקופות החולים אפשרות להאריך את מימוש התקציב. לפי מענה שקיבלנו ממשרד הבריאות, המשרד מעריך שעד סוף שנת 2024 הקופות יממשו כ-170 מיליון שקל עבור מיישום מסקנות הוועדה ומבחני התמיכה - ואפילו יש כוונה לתת להם תוספת בדמות טכנולוגיות טיפוליות.
אבל זה לא הכל. נכון לעכשיו, התקציב לתוכנית לא מעוגן בבסיס התקציב. המשמעות היא שללא הכנסת הנושא לבסיס התקציב וללא הסדרת התחום בחקיקה, אין שום ביטחון שהתקציב ימשיך להינתן גם בשנים הבאות. לדברי גורמים מהתחום, זה עלול להסיג לאחור את כל הטיפול הממשלתי בתחום (ראו מסגרת).
ומה לגבי חלוקת תחומי האחריות בין המשרדים? במשרד הבריאות, מערך הטיפול בהתמכרויות עדיין פועל ואף התרחב בשל צרכים של מיטות גמילה נוספות בדרום ובצפון. במשרד פועלים להגדיל את כוח האדם המקצועי בתחום באמצעות הכשרות ייעודיות באוניברסיטת תל אביב ובטכניון. בנוסף, המחלקה לטיפול בהתמכרויות מפתחת קורס מדריכים בנושא שיוכל לעזור לקופות החולים בעתיד.
לגבי חלקו של משרד הרווחה, בחינת יישום ההחלטה מעלה שבהתאם להמלצות הוועדה, אכן לא חל שינוי בתקצוב או בפעילות המערך. יתרה מזאת, מאז קבלת ההחלטה, נפתחו עוד 12 מרכזים חדשים בקהילה לטיפול בנפגעי התמכרויות ושתי הלנות חירום לצעירים ונשים המצויות בשימוש פעיל בסמים. כמו כן, לפי משרד הרווחה, הפעילות גם צפויה לשרוד את הקיצוץ התקציבי הרוחבי.
המרכז הישראלי להתמכרויות מתריע: "בלי מענה בבסיס התקציב, כל המאמצים ירדו לטמיון"
"להתמכרות יש סטיגמה שלילית", אומר פרופ' שאולי לב–רן, שביחד עם פרופ' אריאל קור ייסד את המרכז הישראלי להתמכרויות.
"יש נטייה לפקפק ביכולת לטפל באנשים עם התמכרויות, אולי גם מתוך מחשבה שאותם אנשים 'תורמים' למצבם. זה בפירוש נובע מחוסר הבנה - חוסר הבנה של הרקע הרפואי, הסביבתי והפסיכולוגי של התמכרויות. זה מביא לחוסר הבנה של הצד השני של המטבע - הגורמים שמביאים להבראה".
ואכן, אוכלוסיית המכורים נתפסת כדבר מה שהוא זר לחברה ה"מיושבת", אך למעשה מדובר בתופעה שקיימת מניה וביה. כדי להבין את זה, ענבל דור קרבל, מנכ"לית המרכז, מדגישה כמה חשוב לתת את הדעת ל"הפרעות שימוש": "הפרעת שימוש באה לידי ביטוי, לדוגמה, בפצוע שנוטל משככי כאבים - ואפילו בלי שהוא מתכוון, הוא רק מגביר את השימוש במשככים; בהרבה מקרים, מי שמתחיל לעשות שימוש מופרז מגיע להפרעת שימוש, שבקצה שלה נמצאת ההתמכרות".
לכן, אומר פרופ' לב-רן, "מעבר לצורך הבריאותי-נפשי, יש להנגשת הטיפול גם יתרון כלכלי עצום: ככל שהמניעה נעשית בשלב מוקדם יותר, כך חוסכים משאבים. בשיתוף שירותי בריאות כללית, ערכנו מחקר שהראה שטיפול רפואי באנשים שמתמודדים עם התמכרות למשככי כאבים, עולה למערכת פי שישה יותר מהעלות של אדם שלא מתמודד עם ההתמכרות. כך שאם לא נעשה פעולות מניעה, לא נאתר בשלב מוקדם ולא נעשה התערבות - אנחנו נבזבז המון משאבים".
דור קרבל מוסיפה ש"הטיפול בתחום ההתמכרויות צריך להיעשות במסגרת הקהילה. לזה אמור להיכנס השירות הציבורי של קופות החולים. ככה גם השירות ישופר וגם התופעה 'תנורמל' ותעלה למודעות העובדה שהיא אכן קורית בקהילה".
וזה, בעצם, מה שהחלטה 1415 ביקשה לעשות. על היישום שלה כבר דיברנו, אבל למה חשוב לשים לב בעתיד? "אם התקציב לתוכנית לא ייכנס לבסיס התקציב, לא ייכלל בתיקון לחוק בריאות ממלכתי ולא יתוקף בהחלטת ממשלה - אז בעוד שנתיים, כשמבחני התמיכה ייגמרו, כל ההתקדמות שהייתה עד עכשיו תהפוך ללא רלוונטית ותרד לטמיון", מזהירה דור קלבר.
פרופ' לב-רן מוסיף: "זו דרישה תקציבית שיהיה קשה מאוד שלא להיענות לה. קודם כל, עד שקופות החולים עושות כזה מאמץ לפתח שירותים, תשתיות טכנולוגיות נדרשות, להכשיר צוותים ולהקים מרפאות - קשה לחשוב שכל זה ייעשה לשווא". "בחודשים האחרונים אפשר לראות שכל התהליך נמצא בתנועה חיובית", דור קלבר מסכמת, "זה תחום שצריך לקחת אותו - ולקחת אותו בשתים ידיים".
יובל אינהורן
מחפשים עוד פתרונות
אף שמסקנות הוועדה הבין-משרדית שהוקמה ב-2021 היו עמוד השדרה של ההחלטה, הממשלה לא הסתפקה בהן - והנחתה את המשרדים לשתף פעולה במטרה לבחון דרכים נוספות לטיפול בהתמכרויות. כך הוטל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה להקים צוות בשיתוף גורמים מהמשרד לביטחון פנים (כיום: המשרד לביטחון לאומי) והרשות הלאומית לביטחון קהילתי שתפקידו יהיה לבחון דרכים נוספות לטיפול בהתמכרויות, מעבר למה שצוין בדו"ח הוועדה.
בין השאר, הגופים הונחו לבדוק דרכים שבהן ניתן יהיה למנוע התמכרויות, לשפר את התיאום בין קופות החולים לשירותים החברתיים ולייעל את התיאום עם הרשויות המקומיות. ההחלטה גם קבעה שיש לבצע עבודת מחקר במטרה להבין כיצד ניתן לנטר בצורה טובה יותר את תופעת ההתמכרויות בישראל, תוך שימוש במרכז הניטור לתופעת השימוש בסמים ובאלכוהול.
והיישום? חלקי. נתחיל מעבודת המטה - שמצטיירת כרצינית ויסודית. עבודת המטה נמשכה כשנה והתמקדה בטיפול ומניעת התמכרויות וכן בטיוב הממשקים בין המשרדים. ממענה של משרד ראש הממשלה לפניית המרכז להעצמת האזרח, עולה הרושם שהצוות הבין-משרדי ביצע עבודה מקיפה תוך היוועצויות עם גורמים שונים, קיים סיורים ועבד בשלושה צוותי משנה. העבודה הבין-משרדית התכנסה לקראת סיום, כאשר התוכנית הייתה להציג המלצות ברמת עקרונות מדיניות וכן המלצות בעניין פיתוח מענים ומנגנוני עבודה.
אלא שלפי דיווח של משרד ראש הממשלה, אומנם עבודת המטה הושלמה וטיוטת הדו"ח כבר הוכנה, אך מלאכת כתיבת הדו"ח טרם הסתיימה. נוסף על כך, במשרד ראש הממשלה ערים לאינדיקציות מהשטח להחמרה בהיקפי תופעת ההתמכרויות בשל המלחמה ובוחנים אם נדרשות התאמות לדו"ח. בעניין הרחבת מרכז הניטור לתופעות השימוש בסמים ובאלכוהול ברשות לביטחון קהילתי, במשרד ראש הממשלה אומרים כי לאחר הקמתו, המרכז יחל בהדרגה למפות גם התמכרויות התנהגותיות.
סוגיה רלוונטית מתמיד
גם בימים אלה הממשלה ממשיכה לעבוד על יישום ההחלטה, אך אפילו הסקירה של מה שנעשה עד כה מעלה שהייתה התקדמות בכיוון חיובי. אבל אז פרצה המלחמה וטרפה את הקלפים. קודם כל, המלחמה יצרה משימות חירום שדרשו ממשרד הבריאות להפנות אליהן את מרב הקשב. המלחמה גם צפויה להביא לגידול משמעותי בהיקף האוכלוסייה שיידרש לטיפול בבעיות התמכרות. לכן, גם אם ההחלטה תיושם במלואה, סביר שאי אפשר יהיה להסתפק בה כדי להדביק את הזינוק במספר האנשים שיזדקקו לטיפול. לכן, יהיה כנראה צורך לעדכן את ההחלטה, להרחיבה ולהקצות לה יותר משאבים.
אז מצד אחד, המלחמה הערימה קשיים על הטיפול הממשלתי בבעיית ההתמכרות. אבל מצד שני, היא גם הפכה את הסוגיה לרלוונטית מתמיד - מה שעשוי למשוך אליה את הקשב הציבורי. כדי שבאמת אפשר יהיה לגשת לנושא, אין ברירה אלא ללמוד היטב את תולדות החלטה 1415, להרחיב את ההכשרה הבסיסית בתחום לכמה שיותר אנשי מקצוע ולתת משקל משמעותי גם לשירותים משלימים שאינם רפואיים.