על רקע המלחמה, יכולת המימון של חברות רבות נפגעות • בענף מתחילים לתכנן צעדי התייעלות, ובאופק גל פיטורים שמתואר כבלתי נמנע
מניית יצרנית השבבים אנבידיה עלתה כמעט פי 3 מתחילת השנה, והמשקיעים תוהים האם החברה יכולה לרשום צמיחה שתהלום את הערכת השווי מנקרת העיניים שהם קבעו לה
גל הפיטורים בקטר המשק מייצר חרדה, אך כדאי להסתכל עליו בפרספקטיבה הנכונה • למעט מקרי קיצון, יש לצפות שהחברות ייצאו מחוזקות
עד לא מזמן חברות ההייטק רדפו אחרי העובדים, שהכתיבו את כללי המשחק בשוק ולא היססו לבקש משכורות עתק ותנאים מפליגים • אלא שבשבועות האחרונים נדמה שהתהפכו היוצרות, כשמגמת הפיטורים עלתה על המסלול המואץ, וגם ענקיות כמו פייסבוק ואמזון שולחות עשרות אלפים הביתה • יש מי שחושב שזה היה בלתי נמנע: "היה מירוץ חימוש על חוויית העובד. עכשיו יש חזרה לשפיות"
בעוד הענף נמצא בעיצומה טלטלה גדולה, ניסו משתתפי פאנל ההייטק בוועידת ישראל לעסקים של גלובס להעריך - האם השיא מאחורינו? • מיכל קיסוס-הרצוג, מנכ"לית פועלים הייטק: "אם משווים את הנתונים ל־2020, השנה אנחנו בסטגנציה"
גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, דיבר היום בוועידת ישראל לעסקים של גלובס על בועת ההייטק בישראל • "חברות שלא קרובות לרווחיות יצטרכו או למצוא קונה או להיעלם. הרציונליזציה שעובר הענף היא לא דבר רע"
הפיטורים ביוניקורן הישראלי סניק לא מפתיעים, אבל הם מעידים על המצב בשוק • ריבוי היזמים וההון הפנוי להשקעה הביאו ליצירתן של מגוון חברות בתחומים דומים היושבות על אותה המשבצת ומתחרות זו בזו בנמרצות • ריבוי התחרות לא יאפשר לכל החברות לשרוד לאורך זמן
לפי פרופ' חיים קידר-לוי, כלכלן באוניברסיטת בן גוריון ומשקיע אנג'ל בעצמו, קו אחד שזור בין כמה מהמשברים הפיננסיים של המאה ה-21 • בזמן שבהייטק הישראלי עוד מנסים להתמודד עם גלי ההדף - הוא מסביר איך לזהות את הנפילה הבאה: "כשכולם רוצים להיכנס לשוק הנדל"ן ולבורסה, זה סימן לבועה"
מרים שטילמן, לשעבר משנה למנכ"ל באלגוטק וכיום שותפה בקרן ההון סיכון טל ונצ'רס, מספרת על האירועים הדרמטיים של שנת 2000 והאופוריה שמזכירה לה את מאפייני חברות ההייטק של היום • שטילמן מציינת שכיום השוק יציב בהרבה והיא סבורה שגם היקפי המשבר יושפעו בהתאם
לאחר חודשים של ירידות בוול סטריט המדדים החלו להתאושש • האם זה כי הסכנה חלפה או שמא מדובר רק במבוא לירידות הגדולות באמת? איך נראו משברים דומים בעבר ומה ניתן ללמוד מהם, והאם הפעם זה (באמת) שונה?
המשבר של החודשים האחרונים בענף ההייטק והטכנולוגיה מזכיר לרבים את המצב לפני כ־20 שנה עם התפוצצות בועת הדוט.קום • אלא שעפ"י ניתוח של קרן לוסיד קפיטל, התחזיות הפסימיות מתעלמות מהשינויים שעבר הענף בשנים האחרונות
כחלק מצעדי הידוק החגורה של אינטל העולמית, השלוחה הישראלית של חברת ההייטק מבטלת את מסיבת הקיץ המסורתית • צעדים נוספים שננקטו כוללים האטת גיוס עובדים חדשים וצמצום נסיעות עבודה • זאת למרות נתוני הפעילות החיוביים שפרסמה החברה בישראל
ארז שחר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון שמתמקדת בחברות הייטק, מיפה בכנס "כלכלה בטלטלה" של גלובס את יצירת ופיצוץ בועת ההייטק "חברות העדיפו צמיחה בכל מחיר, הן צמחו ב-100% בשנה אבל גם ההפסדים הוכפלו" • מרים שטילמן: "העובדים בתעשייה ייספגו מחדש בשוק, חלקם עם שכר נמוך יותר וחלקם עם שכר גבוה יותר"
זה לא בדיוק משבר אשראי, וגם לא בדיוק בועת הייטק: העולם סובל משיבושי אספקה, אינפלציה, ולכל אלו התווספה גם המלחמה באירופה • קברניטי הכלכלה העולמית מנסים לרסן את האינפלציה ולהימנע ממיתון, האם המצב נמצא בכלל בשליטתם?
החברות ינסו לשמר את העובדים בכל מצב, השכר המופרז יירגע, הביקוש למתכנתים ירד, ויהיה מי שייאלץ למכור גם בלי אקזיט נוצץ • אחרי שנים של פריחה משוגעת שהובילה לשוויים עצומים, נראה כי החיים בהייטק עומדים להשתנות • פרויקט מיוחד
לפני שני עשורים זינקו מחירי הדירות בתל אביב ביותר מ-40%, שעה שאנשי הייטק צעירים שטפו את השוק המקומי ורכשו דירות יקרות • השנה נפגשו אלפי עובדי הייטק עם מיליוני שקלים מאקזיטים, והשאלה היא איך הם ישפיעו על המחירים בעיר ומה יקרה אם החגיגה תיגמר
חשבתם שהלקח מבועת הדוטקום של שנת 2000 נלמד והופנם? תחשבו שוב: רוב חברות ההייטק שמנפיקות מניות לציבור היום מפסידות כסף, ואלה שנסחרות ממשיכות להפסיד כספים שנים אחרי ההנפקה • ומאיפה הכסף למימון קרנות ההון סיכון, היזמים, העובדים והבנקאים? ממדיניות הכסף הזול של הבנק המרכזי
התפוצצות בועת הדוטקום, שהביאה בעקבותיה הפחתות ריבית והזרמות כספים מצד הפדרל ריזרב, גרמה למעשה להתנפחות בועת האשראי לדיור, שהתנפצה ברעש גדול בדמות המשבר הפיננסי של 2008 • גם הוא נפתר באמצעות הפחתות ריבית והזרמות כספים, וכך הגענו עד הלום עם בועת חובות גלובליים של טריליונים • האם ניתן לעשות שוב ושוב את אותו דבר ולצפות לתוצאות שונות?
המדיניות המוניטרית המרחיבה בארה"ב יוצרת בועות, וההשלכות מגוונות ומסוכנות • הימורי השקעה של קרנות פנסיה, דרך עליית השכר של עובדי ההייטק לעומת מגזרים אחרים ועד גאות במחירי הנדל"ן
המסקנה מסקר "גלובס": ההייטק הישראלי חייב לפתוח את שעריו ■ הנשאלים חושבים שהתעשייה סגורה בבועה, לחוצת אקזיטים ולא נותנת הזדמנות לפריפריה ■ הנשים חשות שמדירים אותן