מיסוי נדל"ן

החלטת ועדת הערר אינה סבירה, שכן היא לא קבעה מהם השימושים השונים המבוצעים בנכס וגודל שטח השימוש ומקומם

נציבות מס הכנסה תאפשר לתושבי חוץ שמוכרים נדל"ן להפחית את שיעור המס על-ידי פריסה של השבח לתקופה של 4 שנים, רטרואקטיבית

מותחים ביקורת בעיקר על אי הארכת הטבות המיסוי שקבעה ועדת רבינוביץ' מעבר לסוף 2003

התוצאה נכונה משפטית, אך אבסורדית מבחינה חברתית: כיצד יתכן ששני צדדים להסכם זהה יהיו בעלי יום מכירה שונה?

ההשכרות החוזרות ונשנות לתקופות קצרות מצביעות על כך, שלא נתקיים התנאי הסובייקטיבי בהגדרת "דירת מגורים"

הטלת תשלום "תוספת המס" נועדה לחייב במס רוכש שנמנע במכוון מרישום הזכויות בטאבו, על מנת להתחמק מתשלום אגרה

דורשות נתח מההכנסות מארנונה; העתירה המלאה טרם נדונה

עוסקים רבים משלמים מע"מ במכירת מקרקעין, על-אף שלאור פסיקת בית המשפט אין הם חייבים בו

כאשר רוכש יתרת זכות הבעלות הוא גם החוכר, מתמזגת זכות החכירה עם יתרת זכות הבעלות ומתבטלת, אולם אותו "מיזוג" של זכות החכירה עם זכות יתרת הבעלות מתבצע רק לאחר רכישת זכות יתרת הבעלות

נישום בהיטל ביוב העז לדרוש מפקידי המס בבנימינה לגלות לו את המסמכים ששימשו כבסיס להטלת המס, בעוד שלפי תפישת עולמם הוא צריך לשלם לשתוק

הלכה חדשנית: מפסק דינה של ועדת הערר עולה, כי ניתן להפחית את החיוב במס השבח בצורה ניכרת

במקרים בהם היקף העיזבון לא מאפשר לשלם את הפיצוי ליורשים האחרים מנכסי העיזבון, ייאלצו שאר היורשים למכור את חלקיהם תוך חיוב במס

יש עדיין שאלות בלתי פתורות, כמו מה חשיבותו של הסכם ממון, ומהו הדין במקרה בו לא נכרת הסכם ממון

קביעה גורפת, לפיה עוסק בתחום מסוים אינו זכאי לרכוש ולמכור באופן פרטי נכסים בעלי אופי דומה לעסקו, היתה פוגעת באופן אנוש ולא מידתי בזכות החוקתית לקניין