פייק ניוז

עם התקרבות מועד הבחירות, הרשת מוצפת שוב בגל של פרסומים כוזבים • במקום להיכנע ללוחמה הפסיכולוגית, כולנו יכולים ללמוד שיטות מעשיות להגנה עצמית • מה לחפש בטקסט, איך מוודאים שהתמונה אותנטית, ואיזה פרט בסרטון צריך להקפיץ אותנו • שש עצות שיעזרו לא ליפול בפח

הרשת החברתית מקשיחה את הדרישות ממפרסמי מודעות פוליטיות בארה"ב, כחלק ממאמציה להפוך את הפלטפורמה למאובטחת יותר לקראת הבחירות לנשיאות ב-2020

1,500 נבחנים במגמות תקשורת התבקשו להסביר ערכים עיתונאיים דרך תחקירים של יחידת בדיקת העובדות של "גלובס" - המשרוקית • זו דוגמה לניסיונות חלוציים להכשיר תלמידים לעולם של מידע כוזב • בפינלנד פועלות כבר תוכניות שמכשירות תלמידים לזהות פוסטים מזויפים

בעידן שבו הפרינט הולך ומצטמק, עיתון היוקרה הגרמני "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" ממשיך לספק תנאים נדיבים לעיתונאיו, מחזיק יותר מ–40 כתבי חוץ בכל העולם וגם מצליח להיות רווחי • אז איך זה עובד? יורגן קאובה, אחד מארבעת העורכים הראשיים של העיתון, מסביר ומביט - לא בלי חשש - קדימה: "כמו עיתונים אחרים גם אנחנו נאבקים, אבל המאבק הזה הוא לא דבר רע"

הפרויקט הניסיוני שמשיקה חברת ניו יורק טיימס, המוציאה לאור של אחד העיתונים החשובים בעולם, נועד לסייע לכלי תקשורת להתמודד עם מידע מסולף המופץ לשם הטעיה ובלבול של הקוראים • בשלב הראשון יתמקד הפרויקט, שנערך בשיתוף-פעולה עם תוכנית ההאצה של IBM, במידע הקשור לצילומים וסרטוני וידאו חדשותיים

יוצאי אתיופיה |

הירי בסלומון טקה ומחאת יוצאי אתיופיה בתחילת החודש עדיין מסעירים את הרשת • כשרובנו ניסינו ללמוד את הפרטים, הרשתות החברתיות התמלאו בשמועות וספקולציות, והאמת עדיין נותרה בעלטה • איך מייצרים פייק ניוז, ומי מפיץ אותן? • "המשרוקית של גלובס" בדקה את הסיפורים שמנסים למכור לנו • האזינו

לפי פוסט שפורסם לאחרונה בבלוג הרשמי של מיקרוסופט, בשנה האחרונה עשו כ-800 ניסיונות פריצה לארגונים הממוקדים בדמוקרטיה, עובדים מקרוב עם מפלגות או פוליטיקאים, או חוקרים נושאים שמרכזיים בקמפיינים פוליטיים, ע"י האקרים שרובם היו מרוסיה, איראן וצפון קוריאה

מהישגי המחאה הקודמת נגד אפליית יוצאי אתיופיה היה איסוף ופרסום מידע על היחס לבני הקהילה • הנתונים הרשמיים אפשרו הפעם לעגן בעובדות טענות על שיטור–יתר וגזענות • אבל המתיחות גם הולידה מבול של פרסומים ברשתות ובתקשורת שאין דרך לבדוק מיד • כמה דוגמאות שמנסות לעשות סדר • המשרוקית של גלובס

הרשת החברתית ניטרה פוסטים בפלטפורמה שעסקו בפייסבוק עצמה, ובמקרים מסוימים החברה פעלה נגד תיאוריות שקריות שגילתה באמצעות הכלי • ומדוע בסקרים על אופיו של צוקרברג הופיעו מושגים המבקשים לתארט כמו "בוגר", "כן", ו"מלא תשוקה"?

המלחמה הקרה של רוסיה בפינלנד הפכה למאבק בוער באינטרנט • הנשק: הרוסים מפיצים דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות • התגובה: הפינים יוצאים בתוכנית חינוכית מקיפה נגד מידע כוזב. התוצאה: ניצחון מוחץ על הפייק ניוז

בניגוד לשמועות שנפוצו ברשתות, אירוע זה לא התרחש • לא נפטרה אישה הרה או כל אדם אחר בעקבות חסימת הכבישים ובמחאות עצמן • המשרוקית של "גלובס"

דונלד טראמפ |

היום התפרסם במגזין G כי בפינלנד הרשויות הבינו שהדמוקרטיה שלהם בסכנה והחלו בחינוך לזיהוי פייק ניוז • בעידן של פוסט-אמת הופכת המדינה הצפונית לחלוצת המאבק בפייק ניוז ע"י חינוך, קמפיינים ממשלתיים וסדנאות לאנשי ממשל • ולנו נותר לשאול, האם גם בישראל נזכה ללמוד להתמודד עם דיסאינפורמציה? • האזינו

הדיילי טלגרף הבריטי כתב ב–2019 ש"פייק ניוז נראה כאחד האיומים הגדולים ביותר על הדמוקרטיה, חופש הביטוי והסדר העולמי" • כדי לנצח את האיום הזה צריך לאחד כוחות

זוג הסלבריטאים,שנישאו בשנת 2015 ולהם שני ילדים, בחרו בדרך מקורית להגיב לצהובון שפרסם כי הם נפרדים, ושילב פרטים עסיסיים על מאבק משמורת וסודות אפלים שנחשפו • "בהצלחה במכירת המגזין השבוע", כתב קוצ'ר באינסטגרם

חוקרים מאוניברסיטאותת סטנפורד, פרינסטון, מכון מקס פלאנק לאינפורמטיקה וחברת אדובי פיתחו תוכנה המבוססת על בינה מלאכותית שתאפשר לשנות את המילים שהאדם המצולם בסרטון אומר באמצעות שינוי הטקסט בתמלול הסרטון, וכך "לשתול" בפיו מילים שלא אמר מעולם • קיים חשש נרחב מניצול לרעה של טכנולוגיות כאלה על מנת לזייף ראיות, לבייש אנשים ועוד

סקוט קראפט, עורך המשנה של העיתון הרביעי בגודלו בארה"ב, חושב שגם בעידן האינטרנט אין תחליף ליציאה של עיתונאים לשטח • בשיחה עם "גלובס" הוא מדבר על עיתונות כתובה בעידן הדיגיטלי, על המעבר מעיתונות של דיווח ל"עיתונות של אחריותיות", על היתרון של מיליארדר-בית עם כוונות טובות, על טראומת הכישלון לחזות את טראמפ ב-2016 ואיך למנוע כישלון כזה ב-2020