תרבות

"גוצ'ה" התל אביבית עומדת היטב במבחן הזמן, ויש לה תפקיד חשוב שכמעט ונעלם: מסעדה שהיא חלק מהחיים, לא אירוע חד-פעמי

אחרי 27 שנה סגרה עופרה גנור את מאנטה ריי, שהייתה לחלק מקו החוף התל אביבי • בראיון לגלובס היא מודה שהופתעה מהתגובות ("אני מסעדנית בישראל, תמיד מצפה לרע"), מספרת למה ויתרה על השיפוץ היקר ("ידעתי שצריך גם הידוק קונספט"), וממליצה לצעירה שרוצה לעסוק בתחום: "רק אם יש לה סכין בין השיניים כמו שלי היה"

מי שהתגעגע ליד של גיא רוזמרין ישמח לבקר בבית האוכל שמציע בבוקר מאפים, בצהריים אוכל מקומי חם וערב אחד בשבוע – מתפרע

"רביעיית פלורנטין" היה מתחם עירוני תל אביבי שלא התרומם, עד שאנשי JTLV החליטו להפוך אותו לאתר עלייה לרגל קולינרי • הם הציעו לאנשים עם סיפור טוב ואוכל טוב נכס לתקופה קצובה ללא שכ"ד, ומעטפת יח"צ • עסקי האוכל ניערו את המוניטין: "אוכל זה משהו שאנשים מוכנים לנסוע בשבילו"

שלוש מסעדות שכדאי להכיר ברביעיית פלורנטין • "לונל" מביאה לשכונה ביסטרו שף צרפתי-תימני עם פרשנויות יצירתיות למנות מהמטבח של סבתא • "סיח" מציעה שיפודייה מודרנית שמבוססת על ליקוט, התססות ונתחים לא שגרתיים • "מפגש שאבי" הוא פופ-אפ של טבחית-נוודת שמגישה אוכל מסורתי ואינטימי בסטייל מקומי

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

הפיצות הן הלב של העסק הנעים והטעים הזה במודיעין, ומלבדן יש פה ביסים פשוטים וטובים שמגיעים בעיקר מחומרי הגלם של האזור

ליעקב ביטון יש 30 שנות ניסיון ו-14 מסעדות, אבל הוא מעדיף להישאר משקיע שקט • המסעדן המוערך איציק חנגל חבר אליו לשלושה מקומות משותפים • בראיון משותף הם מדברים על אתגרי הענף ("יש התקפי חרדה מטורפים"), קשיי גיוס העובדים ("בכשרות אין מחסור בכוח אדם") ועל המשקיע הפסיבי בעל החברה הבורסאית: "משקיע לא יקבל תשואה כזאת בשום מקום אחר"

אנשי "סניור" מארחים בגובה העיניים, ודווקא בגלל שאין להם יומרה להביא בשורה קולינרית, החוויה בה לא שגרתית, וכל מנה טובה ומדויקת

שלל צלוחיות קטנות עם אוכל טעים ושמח, ורמוטים, שפריצים וקוקטיילים מדויקים שמוגשים בחלל קטן ותוסס – מדריד זה כאן

בג'קו הכשרה מציעים מה שיש בעוד מקומות בודדים בעולם: מאכלים שאוכלים כמעט בכל בית ירושלמי עם אינטרפרטציה עכשווית וחכמה

האנשים מאחורי "הלנה" ו"צ'אקולי" עושים את זה שוב, הפעם ביפנית, עם מנות שובבות וכיפיות ותמחור נוח שמאפשר לשחק ולטעום הכול

הספר שכתב יו"ר איגוד הדייגים גיל ססובר ונהיה סולד אאוט מהר מקבל גרסה חדשה, המתייחסת לרפורמה שצריכה לשמח את חובבי הדגים

בבית האוכל מבית איל שני מבקשים להיות בו זמנית גם מסעדת שף עכשווית וגם ליצור אווירת חאפלה, ולא תמיד זה מצליח להתיישב יחד

בהשראת המקומות החמים של לונדון: "המאפייה המבשלת" בשכונת ואדי סאליב בחיפה עושה זיווגים נהדרים בין לחמים לבין מנות