מנכ"ל משרד האוצר: "יש לנו בעיה קשה ברגולציה הפיננסית. מצבה בכי רע, יש חסימה של הבנקים"

רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר, הציג בוועידת ישראל לעסקים של גלובס סקירה על מצב המשק. הוא התייחס לנתונים "בנאליים, אך גם טובים", לדבריו, של המשק, לרפורמות השונות ולבסוף לאתגרים לטווח הרחוק.

בלינקוב סיפר כי "בגאלה שמעתי את הנגיד בראיון מרשים, מספר בין היתר שהרפורמות העיקריות שעברו בשנה שעברה נהגו בבנק ישראל. באופן כללי מצב המשק, בטח ביחס למקומות אחרים בעולם, הוא טוב. הוא צמח בשנת 2021 בהיקף של 8.6% - זה פנומנלי. נסייג ונגיד ששנה קודם הוא התכווץ בכמעט 2%. ועדיין, זו צמיחה של למעלה מ-4% השנה. גם ההתכווצות הייתה מהנמוכות בקרב מדינות ה-OECD".

מנכ"ל משרד האוצר המשיך לתחזית הצמיחה של המשק ואמר שהיא "אופטימית ויש עליה קונצזוס של בנק ישראל וחברות דירוג. קצבי האינפלציה לא טובים אבל נמוכים מאלה של העולם המערבי. בין היתר כי אנחנו די עצמאיים אנרגטית ועכשיו משלמים ביוקר על שימוש בפחם". הוא הוסיף כי "רואים פה קצב התאוששות יפה. אחת הסיבות היא הפסקת מדיניות הסגרים, מה שאפשר לחזור לאינדיקטורים נורמליים ואף טובים מ-2019".

בלינקוב התייחס לשנה שעברה: "ב-2021 היה היקף השקעות הון סיכון פנומנלי - זה קטר רציני לענף ההייטק. רק כדי לסבר את האוזן - יש 9% בהייטק, והניכויים הם למעלה מרבע. זה שכר בהיקף גדול. כל המדדים הפיסקליים משתפרים וישתפרו. היחס חוב תוצר לא מספיק, אבל יפה בהשוואה עולמית".

למעלה מ-17 מיליון תושבים בישראל ב-2048, 6.5 מיליון מהם בתל אביב

במבט לעתיד, בלינקוב ציין: "בהתעלם מאפשרות של משבר גיאו-פוליטי, התחזית שלנו למשק חיובית ואנחנו בנקודה טובה. חייב להגיד שבשבוע שעבר שמענו תחזיות בכנס הבנק העולמי - הן היו מאוד פסימיות. אבל למשל לטווח הארוך יש אתגרים רבים ביותר - קודם כל אנחנו מזדקנים, וזה אומר יותר עומס על מערכות הרווחה והסיעוד. אני כבר יכול להגיד אנחנו - נכפיל את החלק הזה של האוכלוסייה הזקנה. זו תוצאה של רפואה מתקדמת זה חיובי אבל זו גם העמסה על התקציב".

מנכ"ל משרד האוצר סיפר גם על התחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעתיד הרחוק יותר, "כל אחד מכם מכיר את ההתמרכזות בהתיישבות. אם אני מסתכל בתחזית הלמ"ס ב-2048 נגיע ללמעלה מ-17 מיליון תושבים, ו-6.5 מיליון בתל אביב. זה אומר שכל ממשלה צריכה לשים לב שאנחנו הולכים למצב רע מאוד. אם בצעירותי הייתי לוקח מקדם שעה לזמן הגעה, היום אני לוקח שעתיים".

בלינקוב פילח את אוכלוסיית ישראל: "אם אני מחלק את החברה הישראלית לשלוש קבוצות עיקריות - יהודים לא חרדים, ערבים וחרדים. החרדים תופסים את מקומם היחסי של היהודי ומגיעים לכמעט שליש מהאוכלוסייה. יש לזה הרבה משמעויות, אבל בחרתי במובן שבדרך כלל לא מדברים עליו - ידיים עובדות".

בלינקוב: שוק העבודה בארץ זקוק לשינוי טכנולוגי

הוא המשיך בבחינת שוק העבודה בארץ, "עשינו תרגיל מתמטי מעניין. הרי שיעור הנוכחות של החרדים הוא נמוך, וזה כך גם בנשים ערביות. כל מי שנולד, חרדי או לא, צורך שירותים. לכן הביקוש לשירותים הולך וגדל. אבל מאחר שהם לא נותנים את חלק, נוצר מחסור שמגיע עד לממדים מפחידים".

בלינקוב הדגיש כי "מה שנצטרך זה שינוי טכנולוגי, שקורה בשוליים. אפשר להגדיל את ההשתתפות, מה שגם לא קורה מספיק, ואפשר לעשות יבוא - מה שיגרום לאובדן הזהות היהודית. הטענה שלי היא שהרצון לשמור על זהות יהודית על ידי לימודים בבתי המדרש - עלול לעלות באובדן הזהות היהודית. זו מתמטיקה ובמקום אנשים אחרים לא הייתי ישן טוב בלילה".

מנכ"ל משרד האוצר התייחס גם לדבריו של מנכ"ל קבוצת תנובה אייל מליס בוועידה, "המספרים שמנה מנכ"ל תנובה לא נכונים - הם גבוהים יותר. כששרת התחבורה רוצה להעלות את השכר לנהגי אוטובוסים - היא יכולה לרצות עד מחר. הבעיה היא מבנית. לא בעיה של שכר".

בנושא הדיור, בלינקוב אמר כי "הדיור הוא וואחד אתגר. זה מה שנצטרך עד שנת 2040. אני מייחל לזה שיהיו ופחות מערכות בחירות ואני מקווה שתקום ממשלה כמה שיותר מהר. מערכות הבחירות פוגעות בדיור".

"יש לנו בעיה קשה ברגולציה הפיננסית. מצבה בכי רע"

מכאן המשיך בלינקוב להתייחס לרפורמות: "הרפורמה של שינוי מודל האג"ח המיועדות צפויה בהבשלה מלאה לגרום לחיסכון של כמעט 10 מיליארד שקל בשנה. בנק ישראל וגורמים נוספים התנגדו. זו רפורמה משמעותית שצפויה לחזק את שוק ההון. עוד רפורמה היא של הבנקאות הפתוחה. ייקח זמן עד שהרפורמות ישפיעו על המשק, אבל ההשפעה שלהן תהיה דרמטית פיסקלית וגם בצד הצרכני".

מנכ"ל משרד האוצר הוסיף כי ישנן עוד רפורמות רבות ומגוונות לבצע. "יש לנו לעשות עוד הרבה דברים. יש לנו בעיה קשה ברגולציה הפיננסית. מצבה בכי רע, יש חסימה של הבנקים, אי אימוץ טכנולוגיות חדשות ופינטקים וזה נאלץ להביא בפני הממשלה החדשה. נאלצנו להכניס רגולטור לוועדה שהוא בניגוד עניינים. צריך להפסיק או לפחות להקטין את החגיגה".

בלינקוב התבונן על מיזוגי קבוצות גדולות בישראל ואמר כי הוא מקווה שעסקת כלל-מקס לא תצא לפועל, "תראו מה קרה בשנים האחרונות - את הקבוצות החזקות - תראו את קבוצת תנובה, כל פעם שאישרו מיזוג היו לזה שני תירוצים: הגודל יטיב עם הצרכנים או שזה שוק שממילא בו אין בו שחקנים. עכשיו תראו מה קורה כשרשתות השיווק מנסות להיאבק בשחקנים הגדולים. צריך להפסיק לאשר את כל המיזוגים האלה. לא הביאו בחשבון שיבוא גוף מחו"ל (ורבורג פינקוס) שירכוש את מקס ואחרי מספר שנים ימכור את זה לגוף מוסדי. לא זו הייתה כוונת המשורר. אני מקווה שהעסקה לא תגיע לידי הבשלה".