חדוה בר: "הקריפטו ייצא מחוזק מהמשבר הנוכחי"

חדוה בר, משנה למנכ"ל איטורו, ובעבר המפקחת על הבנקים בבנק ישראל אמרה היום (ד') בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "תחום הקריפטו חווה משבר והרבה קונספציות נשברו לגביו, אבל אני מעריכה שהוא יצא מחוזק מהמשבר הנוכחי - בזכות הרחבת הרגולציה על כל השוק, שנראה בשנתיים הקרובות". לדבריה, "באירופה הרגולציה כבר מתגבשת באמצעות - MICA - Markets In Crypto Assets Regualtion".

"הרגולציה צריכה להתרחב ולא לעסוק רק בנושאי הלבנת הון ומימון טרור, אלא גם בנושאים צרכניים, כגון: מניעת מניפולציות שפוגעות בלקוחות, גילוי נאות לצרכנים ועוד. בנוסף, הטלת אחריות על הגופים לנהל מגוון רחב של סיכונים - סייבר, סיכונים הגלומים בקסטודי, דרישות הון ועוד. כל זאת באמצעות רישוי ופיקוח על כל הגופים הפיננסיים שעוסקים בתחום", אמרה בר.

בר הוסיפה כי יש חשיבות אדירה לכך שרגולטורים יסדירו את שוק הקריפטו. לדבריה, "ההסדרה הרגולטורית תתמוך בחדשנות שקיימת בקריפטו ובטכנולוגיות הבלוקצ'יין ותגביר את האמון של הצרכנים בשוק, שהוא קריטי".

בר: "להערכתי, הקריפטו ייצא מחוזק מהמשבר הנוכחי בזכות הרחבת הרגולציה על התחום, שצפויה בשנתיים הקרובות - בארץ ובעולם". היא הוסיפה כי "הרגולציה על תחום הקריפטו חייבת להתרחב גם להיבטי הגנה על הצרכנים כגון מניעת מניפולציות וגילוי הולם וגם לרישוי, לדרישות הון ולפיקוח על השחקנים בתחום. רגולציית הקריפטו לא יכולה להישאר רק בהיבטי איסור הלבנת הון. הרגולציה המתרחבת בתחום הקריפטו תגדיל את אמון הצרכנים בשוק ולרגולטורים יש תפקיד ראשי בהסדרת שוק הקריפטו כדי לתמוך בחדשנות ולהגן על הלקוחות".

"יורו דיגיטלי ושקל דיגיטלי הם לא מדע בדיוני"

בהתייחסה לסוגיית מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי אמרה "יורו דיגיטלי ושקל דיגיטלי הם לא מדע בידיוני, הם מציאות שמתגבשת. אפשר לומר בוודאות כמעט מלאה שבעוד 4 שנים יהיה יורו דיגיטלי, ולאחריו גם שקל דיגיטלי. המטבעות הללו הם התפתחות הטבעית של הכסף, והם יתרמו לצמצום עלויות ושיפור עולם התשלומים. בעוד כ-4 שנים נראה יורו דיגיטלי ואחריו שקל דיגיטלי - זה לא מדע בדיוני זו מציאות מתהווה".

בעניין המודל הרצוי לפיקוח על הבנקים אמרה בר כי עמדתה היא שההסכמה שהתגבשה בצוות בראשות מנכ"ל האוצר בנושא שינוי מבנה הרגולציה ויצירת מבנה רגולטורי "דו ראשי", Twin peaks, ליציבות ולתחרות וצרכנות, היא טובה. "מבנה רגולטורי 'דו ראשי' הוא צעד נכון שיביא ליציבות. הוא יגדיל את התחרות, יסייע להתמקד בנושאים צרכניים, ויגביר את החדשנות בסקטור הפיננסי בישראל".

בהתייחס למחלוקות המרכזיות בוועדה אמרה "מי יכריע במקרה של חילוקי דעות בין הרגולטור היציבותי לתחרותי - עמדתי שיש לתת לנגיד בנק ישראל, או לוועדה בראשותו, זכות וטו, כאשר נוצרים חילוקי דעות בנושא שעלולים לפגוע ביציבות הסקטור הפיננסי או ביציבות של גוף פיננסי מהותי. זאת בדומה למודל הפיקוח הבריטי, שבו לרשות הפיקוח הבריטית (PRA) יש זכות וטו. הציפייה היא שהשימוש בזכות וטו זו לא תהיה שכיחה, אלא רק במקרים מאוד מהותיים".

בהתייחסה לסוגיה האם הפיקוח על קרנות הפנסיה ייכלל ברגולטור היציבותי אמרה, "חשוב מאוד שכך יהיה, ואנחנו רואים כעת את המשבר באנגליה כהוכחה לכך, שבו נוצר חשש אמיתי לקריסה של קרנות פנסיה וסיכון ליציבות הפיננסית בכלל. הבנק המרכזי באנגליה התערב בשוק האג"ח ובמתן נזילות לקרנות הפנסיה, כדי למנוע זאת. אין ספק שקרנות הפנסיה הן גופים בעלי חשיבות יציבותית סיסטמית".

עם זאת חשוב לומר שבעולם אין מודל אחד "מנצח" של מבנה רגולציה; וברור לכולם שלכל מודל פיקוח יש יתרונות וחסרונות, ויש גם עלות גבוהה לעבור ממודל אחד לשני".

היא הוסיפה כי "שינוי מבנה הרגולציה בישראל ומעבר למודל "דו-ראשי" של רגולטור יציבותי רגולטור צרכני - הוא כיוון נכון, שיתמוך בשיפור מצב הצרכנים הפיננסיים וגם לחיזוק היציבות, וכי מודל פיקוח "דו ראשי" חייב לכלול זכות וטו לבנק ישראל, במקרה של מחלוקת בין הרגולטורים שעלולה להשפיע על היציבות".

*** הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, בחסות הפניקס, אמדוקס, BDO, HOT, ג'ילי, שופרסל, אל על, תנובה, פרופימקס, ההסתדרות הרפואית, מיי דסק, קונטיגו, סיסקו ובהשתתפות מקורות, רשות החדשנות, מובילאיי, Start Up nation central, נמל אשדוד וחברת חשמל