הקפיצה הצפויה בשימוש בתחבורה ציבורית, בעקבות מהפכת המטרו והרכבות הקלות, צפויה לקדם גם פיתוח נדל"ני מואץ במתחמי ענק חדשים בלב גוש דן • לקראת כנס התשתיות, בדקנו אילו תוכניות נמצאות בשלבי תכנון מתקדמים, מה הן מציעות, ואיך הן ישנו את סביבתן?
התוכנית להקמת שבעה מרכזי תחבורה לאורך תוואי המטרו עולה שלב עם אישור התוכניות למחלפי השלום וההגנה • הפרויקטים ישלבו מוקדי תחבורה ציבורית עם שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור
220 שערי אגרה ו־140 אתרי חיוב יוקמו בשלוש טבעות סביב תל אביב • המערכת צפויה להתחיל לפעול ב־2027 • המומחים עונים: האם המהלך יעבוד בלי שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית?
תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור
חברת נת"ע יצאה במכרזים לביצוע השלב הראשון של המטרו • בראיון לגלובס מספר המנכ"ל, איתמר בן מאיר, איך מושכים חברות מהעולם לפרויקט, ומתייחס למתיחות ביחסים מול חברות מסין: "אין הגבלות לגבי השחקנים שמשתתפים" • ומה עם לוח הזמנים?
45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות • בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"
ההצלחה הירושלמית הטרייה מול הקשיים בגוש דן חושפת בין היתר את החשיבות של שיתוף פעולה בין הממשלה לגורמים פרטיים, ואת הצורך הדחוף בהקמת רשות מטרופולינית שתנהל את התחבורה ותמנע למשל "סחטנות" פוליטית
לנדמרק, ToHa2, מגדל הספירלה ו־Beyond: ארבעת פרויקטי המשרדים היקרים בישראל נבנים בימים אלו וישנו לגמרי את קו הרקיע ואת ההיצע בגוש דן • מי היקר ביותר כעת, מי הגבוה ביותר, ואיזה פרויקט צפוי בעתיד לעבור את כולם?
ניסיונות לחלץ כ-35 נעדרים, לכוד גם ברחובות • סה"כ למעלה מ-200 פצועים מהמטח • מוקדם יותר: 5 נהרגו מפגיעה ישירה בבית בטמרה • במקביל לשיגורים, חיל האוויר תקף מטרות צבאיות בטהראן, וגם בתימן • באיראן הותקפו מאגרי נפט • יעד התקיפה בצנעא - הרמטכ"ל החות'י • עדכונים שוטפים
מנתוני הלמ"ס ורשות המסים עולה כי היצע הדירות החדשות בגוש דן אינו תואם את קצב המכירות, והיזמים תקועים עם מלאי גדול • וגם: למה המצב בקריית אונו מאתגר במיוחד?
בדיון תקדימי שנערך השבוע הצליחו בעיריית תל אביב ובאגף התקציבים להוביל החלטה למסמוס הקמת שני חניוני הענק בצפון ת"א • אלו המספרים ששכנעו את חברי הוועדה
גדרות המתכת שהוצבו לאחרונה באזור סגולה בפתח תקווה סימנו לא פחות מהיסטוריה: הן מגדרות את השטחים הראשונים שמוקצים לטובת פרויקט המטרו • בינתיים מתקדמות גם ההפקעות אולם בענף מודאגים מהקצב וחוששים שנת"ע לא תעמוד בזמני פרסום המכרזים
בחודשים האחרונים מוביל ראש עיריית ת"א מאבק ציבורי ומקצועי נגד הקמת חניוני חנה וסע בפאתי העיר, שאף הצליח לסדוק את הקונצנזוס שהיה סביבם במשרדי הממשלה • על מה המחלוקת, מה נימוקי התומכים בפרויקט, ומה האינטרסים של השחקנים השונים? • גלובס עושה סדר
פרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן, שנאמד בכ־5 מיליארד שקל, נועד לייצר נתיבים ייעודיים למשלמי אגרה, לשאטלים ולאוטובוסים על צירי הכניסה לגוש דן, כשלצידם יוקמו חניוני ענק • "משווקים את הפרויקט הזה כפרויקט תחבורה ציבורית, אבל הוא מעודד נסיעה ברכב פרטי ואת התלות שלנו בו שגורמת לפקקים", אומר פרופ' שלמה בכור מהמכון לחקר התחבורה בטכניון
במכתב ששלח לשרת התחבורה, יצא ראש עיריית ת"א נגד הקמת חניון חנה וסע במחלף מורשה, וטען כי מדובר ב"פרויקט שמתנוסס מעליו דגל שחור", וכי הוא דוגמה ל"שימוש לא אחראי ולא מקצועי בכספי ציבור" • השלב הראשון של פרויקט הנתיבים המהירים ממחלף שפיים לחולות צפוי להיפתח במהלך השנה
החשב הכללי פרסם את המכרז להפעלת אגרות הגודש בגוש דן, שאמור לצאת לדרך ב־2026, אך ככל הנראה יידחה בשנה • לגלובס נודע כי השרה רגב קיבלה הצעה להקמת רכבת לקריית שמונה והארכת כביש 6 דרומה לנבטים, בתמורה להסרת התנגדותה לקידום המהלך
מנכ"ל נת"ע החדש איתמר בן מאיר הציג למשרדי הממשלה הערכה לפיה הקו הסגול של הרכבת הקלה והמקטע הדרומי של הקו הירוק ייפתחו כבר ב-2028 • הערכות קודמות היו שבשל המלחמה פתיחת הקווים תידחה ל-2030
החשב הכללי יפרסם היום את המכרז להפעלת אגרות הגודש בגוש דן • הפרויקט אמור לצאת לדרך עפ"י החוק בשנת 2026 וככל הנראה יידחה בשנה אחת • מס הגודש צפוי להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, אשר יממנו פרויקטים של תחבורה ציבורית וכן את פרויקט המטרו
במסגרת פורמט חדש שהונהג בכנס תשתית לעתיד של גלובס, הוצגו שתי עמדות באשר לרפורמה שמתכנן משרד האוצר להחלת אגרת גודש בגוש דן • מה הרציונל בעד קידום הרפורמה, ומה הרציונל נגדה?
תאונות הדרכים יוצרות פקקים שמשפיעים לא רק על הנהגים ברכב הפרטי, אלא גם ובעיקר על התחבורה הציבורית • הבעיה הזו אמנם לא ייחודית לישראל, אך היא מורגשת בה הרבה יותר כי הגידולים בביקושים במדינות וערים אחרות היו יותר מתונים ואיפשרו השתדרגות של התשתיות התחבורתיות באופן הדרגתי