המחלוקות וההיערכות: האם האוצר יסייע לחברות הייטק בעקבות קריסת הבנק?

ביום ראשון אחר הצהריים התכנס לראשונה הצוות המיוחד שמינה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדון בהשלכות קריסת בנק סיליקון ואלי בארה"ב על ענף ההייטק הישראלי, ולגבש המלצות לסיוע ככל שיידרש לחברות המחזיקות בו חשבונות עו"ש, פיקדונות, מסחר ואשראי.

בראשות הצוות עומד מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר וחברים בו נציגי האגפים השונים באוצר, כמו גם נציגי בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות החדשנות. לפי האוצר, הצוות יהיה בקשר עם תעשיית ההייטק המקומית, הקרנות והמוסדות הפיננסים בישראל ובארה"ב לצורך קבלת נתונים וניתוח ההשפעה האפשרית על המשק הישראלי וככל שיידרש, לגיבוש מענה לחברות הישראליות.

האפשרויות שעל השולחן

בשלב זה, עדיין קיימת במשרד האוצר מחלוקת האם נדרשת התערבות של המדינה לסיוע לחברות פרטיות שנפלו בחוץ לארץ. מצד אחד, קיימים קשיים משפטיים ביכולת של האוצר להוציא כספים לצורך עזרה לעסקים אלה. מן הצד השני, קריסת הבנק שעמו עבדו חברות הייטק ישראליות רבות מצטרפת למצב המסוכן עוד קודם בענף, על רקע החקיקה המשפטית והחשש מבריחת משקיעים זרים וכן ההאטה ברחבי העולם. בשל כך, אם יתברר שהתפרקות "הבנק של ההייטקיסטים" תפגע אנושות בענף המקומי ותבלום את הקטר של המשק, באוצר ישקלו לעשות שימוש בכלים חריגים יחסית.

מהו סל הכלים העומד לרשות האוצר במקרים בהם נגרם נזק לעסקים? האפשרות הראשונה שעלתה על הפרק היא של העמדת הלוואות בערבות המדינה לחברות הייטק אשר ייקלעו לקשיים תזרימיים בעקבות קריסת הבנק. סיוע מסוג זה הוענק גם בתקופת משבר הקורונה לעסקים במשק.

כיוון אחר ויצירתי למדי שנבחן גם כן, הוא הנפקה של אגרות חוב ממשלתיות לציבור בריבית גבוהה עבור חברות ההייטק. רעיון זה, שעלה דווקא מכיוון נציגי המגזר העסקי, מציע להנפיק את האג"ח של המדינה בהצמדה דולרית בריבית העולה על הריבית הממשלתית בארה"ב. הכסף שיגוייס על ידי המדינה יועבר לחברות שנפגעו כסיוע ביניים, שיאפשר להן תזרים לתשלום מספר חודשי שכר עבודה. החברות יחזירו את החוב, תוך מתן ערבויות מצד המדינה על מרבית שווי הקרן, במקרה שהחברות לא יעמדו בפירעון.

חשוב להדגיש שהכיוונים שנבחנו עד כה על ידי הצוות הם ראשוניים בלבד והתגבשו בדחיפות זמן קצר לאחר ההודעה על קריסת הבנק בסוף השבוע. בשעות הלילה במוצאי השבת הודיע סמוטריץ' על הקמת הצוות המיוחד, שהתכנס למחרת לפגישה בהולה. סמוטריץ' עצמו טס לוושינגטון לנאום בכנס של הבונדס, וצפוי להתייחס שם גם לזעזוע שיצרה נפילת SVB ולהשפעות על ההייטק הישראלי.

גודל הנזק לא ידוע

כעת ניצב סמוטריץ' על תקן "מגן ענף ההייטק", שמנסה להגן עליו מפני אסון כלכלי שמקורו באמריקה הרחוקה. אבל לא כך רואים את סמוטריץ' בענף, לפחות בבעיות פנים ישראליות. די לזכור שזמן קצר לפני קריסת הבנק, נפגש סמוטריץ' עם נציגי חברות ההייטק בישראל לדיון בנושא הרפורמה המשפטית שהוא מקדם יחד עם הממשלה. בנושא הזה קיימות מחלוקות עמוקות בין אנשי ההייטק, שרואים בחקיקה סכנה ממשית לענף, לבין השר הנחשב לאחד ממובילי הרפורמה.

היקף הפגיעה בחברות הישראליות כתוצאה מקריסת SVB עדיין לא ברור לחלוטין. אבל מהנתונים הראשוניים שהגיעו אל האוצר קודם להתכנסות הצוות עולה הערכה ראשונית שלא מדובר במכה קטלנית.

הדיון באוצר נחלק לשני חלקים: הראשון הוא עד כמה באמת גדולה החשיפה לחברות הישראליות מה הסיכוי לקבל בחזרה את הכספים מהבנק או מחברות הביטוח. החלק השני נוגע לאפשרויות הסיוע. כשיתברר לבסוף מה הסיכון - חבילת הסיוע תיקבע בהתאם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס משהותו ברומא לקריסת הבנק האמריקאי: "קיימתי מרומא שיחות עם בכירים בהייטק בישראל, ובשובי לארץ אדון עם שרי האוצר והכלכלה ונגיד בנק ישראל על היקף המשבר", אמר נתניהו, והוסיף: "במידת הצורך, ננקוט צעדים שיסייעו לחברות ישראליות, שמרכז פעילותן בישראל לצלוח את המשבר התזרימי שנוצר להן עקב הטלטלה".

גם המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יאיר אבידן, התייחס לסיכונים בעקבות קריסת SVB: "אנו בוחנים מקרוב את המקרה ועוקבים אחר ההתפתחויות", אמר אבידן בכנס לאמנת הזמינות הפיננסית. לדבריו, "מקרה מצער זה הוא הזדמנות חשובה להדגיש את מה שנלקח על ידי רבים כמובן מאליו, ועבורנו בבנק ישראל הוא לחם חוקינו - הבטחת יציבותה של המערכת הפיננסית הישראלית, וכחלק עיקרי בה המערכת הבנקאית, עליה אנו בפיקוח על הבנקים".