מיסוי נדל"ן

על פי עמדת מנהל מס שבח, דירה שנמצא כי שימשה להשכרה ולאחר מכן נמכרה, לא רק שיש לנכות משווי הרכישה פחת שניתן היה לנכות, אלא אין להתיר בחישוב השבח ניכויים כגון מס רכישה, שכ"ט עורך דין ברכישה, תווך וכיו"ב

הטלת המס על הרווח הנוסף נועדה לסגור פרצת מס, שלפיה רווחי האיגוד היו משמשים לרכישת מקרקעין, שהועברו בפטור לבעלי המניות, מבלי ששולם בגינם מס על חלוקת דיבידנד. ברם, מיסוי הרווח הנוסף במקום שרכישת המקרקעין מומנה באמצעות הלוואות מחטיא את תכלית הטלת המס על הריווח הנוסף ולכן יש לנטרל את מרכיב ההלוואות בחישוב המס

נקבע כי קריטריון זה פוגע בסיכויי גופים הפטורים מתשלום ארנונה לזכות במכרז

כשהקופה ריקה, מאמינות לא מעט רשויות מקומיות כי מותר להן לעשות הכול כדי לסחוט עד כמה שניתן את המס העירוני; הצצה על היצירתיות והתעוזה, שרק הולכות ומשתכללות

בכל הנוגע לזכות ההשגה והערר, הצעת "חוק העיריות" מנוסחת בדרך בלתי חוקתית, בלתי מוסרית ואנטי דמוקרטית

כוונת הצדדים הסובייקטיבית גוברת על פרשנות אובייקטיבית של החוזה, ויש בה כדי לשלול טענת מלאכותיות. על יסוד עקרון זה הוכרה תקפותה של עסקת רכישה מפוצלת בין קרקע ושירותי בנייה, וזאת אף ביחס לרכישת חלק מהזכויות ע"י בעל מניות בחברה הקבלנית

בטור מן השבוע שעבר ציינו מהם תכנוני המס החייבים בדיווח הקשורים קשר הדוק למקרקעין. להלן נצביע על דרכי התמודדות עם החקיקה, בפרט בהתייחסות לפעולה שעניינה רכישת שירותי בניה (או קבלת מימון) כנגד תשלום תמורה המחושבת לפי סכומי מכירה של המקרקעין

כאשר קבוצת רוכשים מתארגנת לרכישת קרקע ולבניית דירות עליה נשאלת השאלה: מה מעמד הגורם המארגן? האם נראה בו כמי שרכש זכויות בקרקע מהבעלים ועל כן יחויב במס רכישה, או שמא נראה בו מתווך-מארגן גרידא שאינו חייב במס רכישה? ההכרעה בשאלה תיעשה על פי מידת השליטה וההשפעה שיש למארגן בניהול הפרויקט

ועדת הערר דחתה את טענות העוררת, לפיהן מתנה שנתנה לה אמה, בדמות חלק בדירת מגורים, בוטלה עוד בחיי האם. הוועדה קבעה, כי העוררת לא הצליחה להוכיח את ביטול המתנה, ונראה שטענה זו נטענה בדיעבד במטרה ליהנות מפטור ממס השבח על דירת ירושה

התקנות בעניין תכנוני מס החייבים בדיווח שהותקנו לאחרונה כוללות בחובן התייחסות גם לעסקאות שירותי בנייה/מימון כנגד קבלת תמורה באחוזים ועסקאות של קבוצות רכישה. להלן יוצגו ההשלכות של סיווג פעולות אלה כתכנון מס חייב בדיווח

לדברי ביהמ"ש, אין להשלים עם התנהגות המנוגדת בתכלית לחובתו של עו"ד בעסקת מקרקעין

אחת השאלות המעניינות האם תיקון שומות מיסוי מקרקעין יכול להיעשות גם לאחר חלוף 4 השנים המנויות בסעיף 85 לחוק. בנושא קיימת פסיקה סותרת, הנותנת משקל שונה לאינטרסים של יציבות מחד גיסא ומס אמת מאידך גיסא

בית המשפט העליון קבע, תוך שינוי הלכה קודמת, כי במקרה בו הוגשה השגה על שומה, חייב פקיד השומה להוציא את הצו משליטתו בתוך התקופה הקבועה בחוק, ואין די בקביעת סכום המס שבצו ושידורו למחשב בתוך תקופה זו