דיני החוזים עוסקים בתנאים בהם מערכת המשפט תכפה על אדם לקיים את התחייבותו. רוב השיטות המשפטיות מבדילות בין התחייבות סתמית אשר איננה ניתנת לאכיפה, להתחייבות חוזית הניתנת לאכיפה. על מנת שתהיה התחייבות חוזית, נדרש שהצדדים לחוזה יהיו מודעים להתחייבות שהם נוטלים על עצמם ותהיה להם כוונה ליצור יחסים משפטיים. ערך חשוב בדיני החוזים הוא "חופש החוזים" והוא בא לידי ביטוי בהוראות חוק החוזים לפיהן חוזה יכול להכרת בכתב או בעל פה, ותכנו של החוזה הוא ככל שיסכימו הצדדים. במקרים רבים ניתן באמצעות הסכמה בין צדדים להתנות על הוראות חוקים מסוימים. יחד עם זאת קימים חוקים אשר אינם מאפשרים להתנות על הוראותיהם באמצעות "חוזה" בין שני הצדדים גם אם שני הצדדים מעוניינם בכך (לדוג': שעות עבודה ומנוחה והגנה על רוכשי דירות). אופן כריתת החוזה גם הוא מותנה בהקשרים מסוימים. למשל, על פי דיני החוזים עסקה במקרקעין אינה יכולה להתבצע בעל פה.