תכנון מס

ועדת קפוטא-מצא מציעה, כי הסדרי המיסוי החלים על קרנות נדל"ן יהיו דומים ככל האפשר להסדרי המיסוי החלים על השקעות ישירות בנדל"ן מניב

בתיקון 55, קודם להתנתקות, הורחבה תחולת המיסוי ב"אזור" גם לגבי "יחיד שהוא תושב ישראל", ומי "שזכאי לעלות לישראל" והוא תושב "אזור"

הפרדה זו מעניקה הטבות למוכר באמצעות הפחתת שיעור המס ל-25% לכל היותר ואף הימנעות מחיוב במס מכירה; הקונה נהנה מהימנעות מחיוב במס רכישה וכן אפשרות להפחתה מואצת

הזמנת שירותי בנייה במסגרת פרטית אינה חלק ממלאי עסקי אלא נפרדת ממנו, ולפיכך טענת שינוי ייעוד אינה רלוונטית, שכן שינוי ייעוד כזה לא נולד

גם לאחר התיקון נכללות בסעיף הוצאות ספציפיות שנקבע כי הן מותרות בניכוי, אולם רשימה זו אינה עוד רשימה סגורה

התיקונים המאפשרים התרתן של הוצאות מסויימות עלולים לפעול כ"ברכת בלעם"

הכנסות נישום נכה מעסק נדל"ן שבבעלותו, ושממנו הפיק בעבר הכנסות מיגיעה אישית, ראויות להיכלל במסגרת הגדרת המושג "הכנסה מיגיעה אישית"

בפרשת סיוון קבע בית המשפט העליון, כי יש לאמץ את המועדים לפירוק שנקבעו ע"פי דיני החברות - קרי יום קבלת החלטת הפירוק על ידי האורגנים של החברה

ביהמ"ש לא רואה פסול, בנסיבות מסויימות, בכך שנישום מעדיף לנתב את עיסקתו לאופציית המס הזולה יותר - הגם שעשה זאת באופן רטרואקטיבי

האם פקיד השומה רשאי לבטל בדיעבד פטור ממס לעסקה שכבר ניתן ע"י מנהל מיסוי המקרקעין; איך מבדילים בין עסקאות "פרטיות" ל"מסחריות"; ומתי בעל שליטה יחויב במס בשל הלוואה מכספי החברה? התשובות בפנים

"נישום הנהנה מהטבה שהמחוקק מעניק אינו נמנע ממס ואינו מפחית מס"

רשות המיסים פתחה במתקפה על תכנוני המס, בחזית האזרחית והפלילית, לפעמים שלא לצורך

הזכות לתכנון מס לא מתה: כיצד לערוך עסקאות קומבינציה דרך "רה-ארגון"

לטענת הרשויות, פסק דין מ.ל השקעות קובע, כי יש להתיר בניכוי הוצאות המהוות חלק אינטגרלי מהשבחת המקרקעין, אולם ספק אם הוצאות לשכר טרחה של שמאי או מודד, מהווים חלק אינטגרלי מההשבחה

בתפר הבעייתי שבין פקודת מס הכנסה לבין החוק למיסוי המקרקעין

בתפר הבעייתי שבין פקודת מס הכנסה לבין החוק למיסוי המקרקעין