מיסוי נדל"ן

רשויות המס טוענות כי ההמלצה חייבת במס שבח, הסקטור הפרטי טוען כי ההמלצה אינה חייבת, אפשר לטעון כי מדובר במס הכנסה או רווח הון. הבעייה לא קיימת כאשר התשלום לאגודה משקף רק החזר ריאלי של הוצאות הפיתוח כי מוסכם שהן אינן חייבות במיסי שבח ורכישה

מקדמה אינה חייבת מס

מושבים ויזמים שחתמו על הסכמי קומבינציה לפי החלטות ממ"י 727 או 717, רשאים לדעתנו לדווח לפי שווי חקלאי, ולא להמתין להפשרת הקרקע לבנייה

סעיף 66 לפקודת מס הכנסה כולל הוראות המחייבות עריכת חישוב מאוחד לבני הזוג במקרים המפורטים בו. ההוראות כאמור נבעו מתפישת המחוקק ההיסטורי של התא המשפחתי כיחידה מיסויית פיסקאלית אחת, שבה נבלעות הכנסות האשה בהכנסות האיש

כמה מקרים שבהם הכיר ביהמ"ש בתיכנון מס של עיסקת מקרקעין בדיעבד

ועדת הערר לפי חוק מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בת"א: משלוח מכתב לעיון חוזר והעובדה שבמשך הזמן המשיב ניהל איתן מגעים אינה מהווה הסכמה להארכת מועד

והיא היא העתיד בשיווק של קרקע לבניית דירות

אין בפס"ד בעניין בן אאיס כל רמז לכך, שחברה קבלנית הינה איגוד מקרקעין, כפי שסבורים כנראה מספר משפטנים

ושוב - כיצד לתת מתנות מבלי לשלם מס במכירת דירת המתנה

את ניוד הזכויות אפשר לבצע בוועדה מקומית *מתנה לקרובים פטורה ממס שבח אבל חייבת במס רכישה *את הניוד או ההעברה כדאי לבצע במקרים בהם העיוות שיוצר התחשיב הגבוה של זכויות הבנייה ברשויות המס מקטין בהרבה את החלק הפטור ומגדיל מאוד את החלק החייב

מנהל מס שבח אינו מקבל דיווח על מכירת נכסי מקרקעין של שותפות רגילה שאינה שותפות נדל"ן, וגם פקיד השומה ישיב את פניו ריקם בטענה שאין לזכויות בשותפות קיום לצורך פקודת מס הכנסה

בפסק הדין אל זיו נקבע כי מאחר שבעת אישור העסקא התמלאו גם יסוד המסוימות וגם גמירות דעת, הרי שהזכות נמכרה כבר בסמוך לאישור העיסקה. הכל לאור תשלום התמורה למינהל והמחאת זכויות לצד ג' לפני החתימה על הסכם הפיתוח. העובדה שהמינהל יכול היה לבטל את האישור שאז אי אפשר היה לאכוף עליו לקיימו, התבטאה בדעת המיעוט

מקור הטעות בפ"ד בן אאיס בראיית סעיף 50 לחוק מס שבח כסעיף חיוב, ולא כסעיף פטור. כדי להקים חיוב במס שבח, נדרש כי יהיה מדובר בפעולה באיגוד מקרקעין, כאמור בסעיף 1 לחוק מס שבח, ולפיכך היה על הוועדה לבחון אם מדובר באיגוד מקרקעין, ואז, ורק אז, להתייחס להוראת סעיף 50 לחוק מס שבח

במצב הקודם חוייבו בהיטל השבחה בעלי זכויות חכירה לדורות ואת הפטור קיבלו בעלי חוזי חכירה לטווח קצר. חוק ההסדרים (תיקוני חקיקה לשנת 1999) קבע כי החקלאים, אשר זכויותיהם מעוגנות בחוזה חכירה לדורות, ייחשבו כמי שאין בידיהם זכויות חכירה והם יהיו פטורים מהיטל השבחה

"חוקי ההקפאה" פעלו להשגת תכליתם בשלושה מישורים: הם חייבו הטלת ארנונה על בסיס של אופן חישוב אחיד, הם תחמו את התעריפים בסכומים מזעריים ומרביים, הם הגדילו את עידכונם השנתי