מיסוי נדל"ן

בעניין הליכי ההשגה, יש להעדיף את הפרשנות לפיה מועד שלושים הימים חל מיום קבלת שתי ההודעות גם יחד על ידי הנישום

ייתכן שנישום יזכה לסעד מבית המשפט במקרים בהם יישא בנטל הראייתי של ייחוס ההוצאות, גם אם לא יעמוד בכל התנאים שנקבעו בחוזר מס הכנסה ככתבו וכלשונו

אין זה הגיוני שלצורך הקלה מסוימת במס רכישה ייקבע ש"בן זוג" כולל גם "ידוע בציבור" ואילו לצורך הקלה דומה אחרת ייקבע הפוך

ההפרדה בין שני הנכסים - הדירה וזכויות הבנייה - קשה ליישום, והחתירה למהות הכלכלית האמיתית של חוזה המכר איננה טריוויאלית

ניתן לראות בקבלן כעוסק גם אם לא היה רשום בעת מתן המתנה ככזה, כי ריבוי עסקאות יכול שיעיד על פעילות עסקית מתמשכת

בית המשפט פסק, כי הפיצוי צריך להיות מחושב ללא התחשבות ב"תכונותיהם הסובייקטיביות" של הצדדים לעיסקה מבחינת חבויות המע"מ שלהם

לאור זאת ששלטונות המס השתמשו במושג מהמעמד האישי לנושא מיסים, ניתן להמשיך ולהשתמש במושג זה ויש מקום לפצל את השבח שנצמח בין בני הזוג, במיוחד כשאין הוראה אוסרת בחוק ובפקודת מס הכנסה

זכויות בנייה, חברה קבלנית כאיגוד שאיננו איגוד מקרקעין, איגוד מקרקעין והרפורמה במס, העברת זכויות בין קרובים, מעמד ידועים בציבור והוצאות מימון

אלא אם כן תוכיח העירייה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות אתה האי השבה

יישום דווקני של התנאים שנקבעו, אשר בהתקיימם חברה קבלנית לא תחשב כאיגוד מקרקעין, עשוי לגרום לעיוותים

הגדרה זו של היקף הזכויות והחובות היא הגדרה מדויקת וממצה, ואם הצדדים מבקשים להוסיף עליה או לגרוע ממנה, עליהם לציין את הדבר במסגרת הסכמתם החוזית

מעמדה של השותפות הבלתי רשומה ימשיך לשמש כר נרחב לתכנוני מס בהתאם לגישות שונות, ויש צורך בהבהרה במקרים בהם ישנה השקה לחוק מיסוי מקרקעין

שיטת קביעת שווי הדירה לצורך הפטור שונה מפסיקת בית המשפט העליון, ויש מקום לחפש את האיזון

ככל שהוצאות האחזקה, המימון ומיסי חוץ גבוהים, כך בחירת מסלול מס רגיל כדאית יותר

אם ועדות הערר לענייני ארנונה רשאיות לדון בחוקיות, יש להקפיד על הרכבן ולשפר את דרכי עבודתן

אין הגיון תכליתי למנות את תקופת ההחזקה מיום קבלת הנכס לידי המוסד, אך את תקופת השימוש במישרין רק מיום קבלת האישור