מיסוי נדל"ן

זכות הפדיון מהווה תמורה נוספת מעבר לזכות הקיימת בחברה למניה רגילה, שאינה מנויה בהגדרה של "זכות בחבר בני אדם"

לא ניתן להבין מה טעם ראה המחוקק להפלות לרעה את העוסק שביצע את עבודות הבנייה ואח"כ השכיר את דירותיו למגורים, לעומת רעהו שביצע את עבודות הבנייה ואח"כ השכיר את יחידותיו לשימוש עסקי ולאו דווקא למגורים

לשון החוק ביחס לעקרון התא המשפחתי ברורה וחד משמעית וגם תכלית החוק מורה לתת עדיפות לעקרון התא המשפחתי, שכן כוונת המחוקק היתה למנוע תכנון מס

על פי ההוראה, לפני קבלת הפטור יתבקשו החברות להוכיח שהמקרקעין שברשותן הוא מלאי עסקי, וקיימת באיגוד פעילות עסקית ממשית

כאשר הוועדה עולה על דרך המלך של הפרשנות הנכונה, אין בכך משום "הקלה" ואין בכך כדי לגרור חבות בהיטל השבחה

כאשר ההכנסה עולה על תקרת הפטור, בדר"כ יהיה מסלול ה-10% אטרקטיבי יותר מאשר מסלול המס הרגיל (50%-35%), למרות שלילת ניכויים, קיזוזים וזיכויים

המחוקק "שכח" להתייחס לפעולות באיגודי מקרקעין במספר רב של סעיפים בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות מס רכישה, כאשר אין ספק שהדבר נעשה בשגגה וללא יד מכוונת

טוב יעשה המחוקק אם יתקן את חוק מע"מ ויתן לקבלן הבוחר בכך אפשרות לשלם את מע"מ הספקים בעצמו, כדרך להגנה מפני שומת מס תשומות וכפל מס. במקרה כזה ראוי, כי המנהל יקבע הגנה מוחלטת לקבלן מפני שומת תשומות או כפל מס בעצם תשלום מע"מ של הספק ע"י הקבלן

מומלץ לבצע תיקון חקיקה אשר יקבע, כי מכירת מקרקעין שהתחייבה במס מכירה לאחר תאריך ה-7.11.01, לא תחויב עוד במס זה בעתיד, ללא תלות ביום רכישתם

מקום בו התעשרו בעלי הקרקע כתוצאה מעליית שווי הקרקע בעקבות החלטות גופי התכנון, ישתפו הם את הקהילה בעושרם. ההטבה הגלומה בתוכנית אינה ניתנת לכלל הציבור, וכיוון שכך, ראוי שהנהנים יפרישו מרווחיהם לכלל

לשאלת "זכות במקרקעין" יש לבדוק האם בפועל הומצא אישור על כך, שהרווח ממכירת המלאי העסקי נתון לשומה לפי פקודת מס הכנסה

ככל שנכסי האיגוד כוללים מרכיב שטרם מומש, צפויים תשלומי מיסים ברמת האיגוד בעת מימוש - נושא אקוטי במיוחד לגבי מקרקעין, שמימושם הכלכלי טעון בדרך כלל תשלומי חובה ייחודיים

בית המשפט העליון מבטל את האבחנה המלאכותית בין עיסקה הטעונה רישום מיידי לבין עיסקה שאמנם טעונה רישום, אך בשל נסיבות מסויימות הרישום יהיה בשלב מאוד מאוחר