אם מתישהו בעתיד הקרוב תהיה תחייה מחודשת של העיתונות החוקרת - זו שנתפסת כבלתי כלכלית, אפרורית, סיזיפית, עם תמורה שיכולה לפעמים להגיע אחרי חודשים רבים של עבודה - לעיתונאי חדשות 2 חיים ריבלין יהיה חלק גדול בזה.
בראיון ללי-אור אברבך ב"גלובס" באפריל האחרון, סיפר ריבלין על הנחת יסוד שלפיה עיתונאי צריך להיות קודם כל כתב תחום, ורק אם יש לו זמן פנוי לעסוק בתחקירים. אז במקום לשכנע את מנהליו בחשיבות התפקיד, ריבלין פשוט הוכיח את זה בעבודה קשה, ואכן, לפני כשנתיים הוא הפך לכתב-חוקר בפול טיים ג'וב.
לאורך השנים, ריבלין זכה בפרס סוקולוב לעיתונות אלקטרונית, פרס פרימור לעיתונות בתחום הרווחה (על תחקיר בנושא תוכנית ויסקונסין) ופרס פראט לתקשורת איכות הסביבה (יחד עם יוסי מזרחי, על תחקיר זיהום במפרץ חיפה). בנוסף, הוא יכול לזקוף לזכותו שורה של גילויים וחשיפות - מהבעיות הבריאותיות במים מותפלים, דרך חשיפת פעילות של שדר הספורט לשעבר דני נוימן כמאכער במשרדי הממשלה, ועד ללחצים שמפעילות חברות הטבק על משרד הבריאות.
אף אחד מהגילויים האלה לא "מרעיד את אמות הסיפים", כמו שאמרו לא מזמן על אחת מפרשיות נתניהו, אבל הם משמעותיים לחיי היומיום של כל אחד מאיתנו, ועושים שירות לציבור שלא יסולא בפז, בלי כותרות מפוצצות ועם המון עבודת שטח.
מיקי לוי