זו מילה פשוטה אך כה טעונה ורבת משמעות. מחד, זהו אולי המשאב הכי נדיר בחברה הישראלית – הוא חסר לנשים, לערבים, ליוצאי מדינות ערב, ללהטב"ק, ליוצאי אתיופיה, לבעלי מוגבלויות ועוד. מאידך, כשאני מביט סביבי, במדינה שלי, בבית שלי, אני רואה א.נשים נהדרים, ותוהה: הכיצד "שוויון" הוא עוף כה נדיר במחוזותינו?

כתב ידו של הני זובידה