צילום: תמונה פרטית
כשאני קם בבוקר, אין לי התלבטות של "מה ללבוש". אני כמו טקסט יהודי עתיק. שחור על גבי לבן. קלף של חולצה וציצית; עיטורים שחורים כמו אותיות; ומעל הכול כריכה של חליפה וכובע. יוצא לרחוב, בודד בין המבטים הצבעוניים.
הצג עוד
ודווקא לכן בחרתי במילה – "ססגוניות".
כתב ידו של ישראל א' גרובייס
מדרש ארמי עתיק מספר שססגוניה הוא שמה של חיה קדומה, שהייתה שֹשֹה ומתפארת בעושר הרב-גוני שלה. העור של הסס-גוניה, נבחר לכסות את גג המשכן היהודי במדבר.
גם היהדות שמחה ומתפארת בגוונים שלה. למרגלות הר סיני עמדנו שישים-ריבוא גוונים של יהודים. אבל האש שליהטה באותיות, הייתה שחורה (לפי חז"ל).
עד היום בעוברי ברחוב הישראלי, אני חש כמי שזוכה להוסיף מסגרת לתמונה המרהיבה. רושם תחתיה טקסט עתיק ומלכותי. ססגוני.