צילום: איל יצהר, גלובס
'שכונה, צ'כונה' - "ביטוי המייחס למשהו קלילות ואי-פורמליות, או שמתייחס לדבר שנעשה בצורה פרובינציאלית ולא רצינית". ההגדרה הזו מאתר ויקיפדיה מוקדשת למשמעות הנוספת שיש למילה שכונה בסלנג העכשווי. השימוש הנוסף הזה כל-כך נפוץ, שיש חשש שיאפיל על המשמעות המקורית. כי בזמן ששכונות של פעם יש רק בערים, את השכונות שבסלנג הישראלים עושים בכל מקום: בבית הספר, בכביש, ברשת החברתית, ביזמות ובהייטק, או אפילו בהיכלי הצדק הגבוהים, כשהשופטת והפרקליט משתמשים בסדרות טלוויזיה פופולריות כדימויים לחידוד הטיעונים המשפטיים.
הצג עוד
אז קודם כול ברכות. באמת הגיע הזמן שתופעה ישראלית כל-כך, שמאפיינת ומבדילה אותנו מכל העמים, תקבל שם עברי ראוי במקום כינויים עות'מאנים ורוסיים כמו ברדק ובלגן שמלווים אותנו כבר עשרות שנים. אבל זהו, מיצינו את החיובי. עברנו לשלילי. "כאשר יש שימוש בביטוי 'שכונה' במשמעות שלילית", מבארת הויקיפדיה "לעיתים הוא נכתב ונהגה כ'צ'כונה' כדי להדגיש את שיבוש ההליכים התקינים והמסודרים".
כתב ידו של עמירם ברקת
אוקיי, אז שכונה זה אחלה וסבבה, אבל מה תגידו על הצ'כונה שהייתה כאן במשבר הקורונה האחרון? על שר בריאות שנדבק בקורונה אחרי שהתעלם מההנחיות שהוא בעצמו קבע? על מדינה שהייתה שיאנית העולם במהירות כשסגרה את השמיים לטיסות מסין ומאירופה – ואז השאירה במשך חודש את שער הכניסה שלה פרוץ לגמרי לבאים מארה"ב, המדינה שיש בה הכי הרבה חולים?
והכי-הכי צ'כונה – תהליך קבלת ההחלטות על פתיחתו מחדש של המשק. בזמן שבמדינות מתוקנות יכולים הורים, עובדים ובעלי עסקים לדעת מה צפוי להם לפחות שבועיים מראש - אצלנו זה יוחלט תמיד, אבל תמיד, ברגע האחרון.