צילום: יהלי רייכנטל
כל-כך משמח אותי כשאומרים: "נשארה אפילו שארית". המילה הכי, אבל הכי, אהובה עלי בשפה העברית, שארית. מילה עם תקווה, עם נדיבות, עם אפשרות להתחדשות, לתקומה. הרי שארית זה חלק שנשאר ולא נבלע בשלם, והוא נוכח וזקוף עם הפנים קדימה.
הצג עוד
כתב ידה של חגית ביליה
הרי משארית של עם אפשר להקים מדינה; ומשארית של פירה אפשר להכין לביבות, או פשטידה או פריטטה, והיא כבר לא תהיה שארית אלא תהפוך לתבשיל חדש טעים ושלם.
בכלל, בחג הקציר, שבועות, נהוג להשאיר מעשר (סוג של שארית) למי שאין ידו משגת.