ידיד, כמו דגיג, עובר לצידי נוגע לא נוגע. ידידים, כמו דגדוגים, מהדהדים בי עינוגים. ידידות, עם צליל בדידות, מוארת, מרחיבת נשימה ומלאת תקווה. אבל ידידותי, ידידותי, כך עלה במחשבתי, זה ההיפך מוויראלי. זאת התרופה למחלתי. 

כתב ידה של מיכל נגן