בחיפושיי אחרי מהות ושייכות, התאהבתי במילה 'שבט'. לא משפחה. לא קהילה. שבט. פורמט עתיק יומין ובו כל החוכמה כולה.

במילה 'שבת' (אחים גם יחד), האות ת' סוגרת אותך מטה. אתה מתיישב. הגעת לנחלה. כשהאות ט' סוגרת, היא פותחת כלפי מעלה. נותנת לך את השורשים החזקים כדי לפרוש כנפיים ולעוף.